אז מה השתנה בגינה מאז החודש שעבר?

קצת ארוך אבל מלא תמונות

***

האצרולה פורחת ללא הפסקה

ואפילו חנטה 3 פירות.

 

בערך בשלב הזה:

אורן החליט שאין לו סובלנות לחכות והביא לי אחד.

 

אז לשלב הבא הגיעו 2 פירות:

היום לא עמדנו בפיטוי וטעמנו פרי אחד. הפרי בערך בגודל של עגבניית שרי, עם גרעינים בדומה לפיטנגו. במאמץ מה, חילקנו אותו לשלושה חלקים (אורן, אני ובעלי).

 

הוא היה עדיין קצת לא בשל אבל כבר עכשיו היה לו טעם נחמד של שסק.

מעניין יהיה לגלות איזה טעם יש לפרי בשל.

.

.

.

ומכיוון שלוקח לי שבועיים לעלות פוסט… טעמנו גם את השני, הבשל במלואו.

הטעם והמרקם הוא כשל התפוחים הירוקים החמוצים האלו, רק שבמתוק.

חמוד ביותר, אבל נראה לי שאני מעדיפה אותו חצי בשל.
ולכל מי שתוהה למה ההתלהבות המיוחד סביב העץ הזה והפירות שלו (לא שאני לא מתלהבת לגבי השאר),

אז בכל פרי קטן של אצרולה יש ויטמין C בכמות ששווה ל 38 תפוזים. נחמד, לא 🙂  ?

במיוחד לשונאת לקלף הדרים שכמוני.

***

פירות נצפו גם על הפלסה.

תראו איזה פרחים חמודים יש לה:

 

ותראו את העלים שלה.

 

היא חתיכת עץ קטן ויפה.

***

 

גרגר פנמה פורח ללא הפסקה

ויש גם התחלה של פירות

 

אני מאוד מרוצה מהעץ הזה.

בסוף החורף הוא היה מקל נטול עלים וענפים, מכוסה בכוויות קור.

כך הוא נראה אחרי החורף (רק בלי עלים):

כך הוא נראה לפני שבועים

 

וכך הוא נראה עכשיו.

 

כיף לראות את העץ מתאושש וחוזר לקצב הגידול המטורף שלו.

 

***

הקריסה הריחנית פורחת גם כן.

ריח מתוק, אולי אף מתוק מדי. מעניין אם יהיה פירות השנה.

הקריסה הרגילה פורחת ללא הפסקה גם כן, אבל אני לא אופטימית לגבי פירות.

 

אולי עוד כמה שנים.

 

***

אורנג' ברי היא מצטרפת חדשה לגינה שלנו. נשתלה ב 21.5

הגיעה חיוורת וסובלת מעט. אבל ממה שהבנתי היא עץ מאוד חזק והיא תתאושש מעצמה ותחזור להיות ירוקה ושמחה.

בינתיים נתנו לה דישון (אוסמוקוט, 6 חודשים) והרבה אהבה.

היא כמעט ולא גדלה מאז שנשתלה, אבל הופיעו פרחים ראשונים. עץ מוזר 🙂

 

מקווה לפרי.

 

***

הרכבות היוזו על הליים פרצו ומשגשגות.

בהרכבות עין הייתה לנו הצלחה מועטה. בסבב הראשון, הרכבה אחת מתוך שמונה נקלטה ועוד לא פרצה.

מה שפרץ הוא עין נמוכה יותר של הענף המקורי:

מאז קטמנו שוב, קרוב יותר לעין של ההרכבה.

בסבב השני עוד לא חשפנו אותן מהניילון המגן, אז אני עוד לא יודעת למה לצפות.

מצד שני, שלשות הרכבות הראש שעשינו נקלטו היטב. כבר הורדנו להן את ההגנה ובאים להסתכל עליהן בגאווה רבה כל בוקר וערב.

מקווה שיגדלו וישגשו, ולא יעשו התאבדויות פתע.

הורכבו ב 21.5

לפני הורדת הכיסוי:

ואחרי:

 

***

 

הפיטנגו גיתית נתן פרי.

ממש כך. ביחיד. פיטנג אחד אבל גאה. תראו את הגודל שלו:

עקבתי אחריו יום יום. מחכה לרגע שניתן יהיה לקטוף ולטעום. ואז אני באה בוקר אחד, והוא לא שם.

 

מניסיון עץ התות הנחתי את הגרוע מכול. ציפור הקדימה אותי.

חיפשתי בין הפרחים למרגלות הפיטנגו ואז ראיתי אותו. מנוקר קלות בצד אחד אבל עדיין שלם.

כמה שניות התלבטות ואז לקחתי אותו הביתה. שטפתי אותו, חתכתי וחילקתי ל – 3 (ילד, בעל ואני) ואכלנו את הפיטנג שלנו.

תקשיבו. אחרי כל המאמץ. פיטנג נשאר פיטנג.

***

עונת הבת שבות (הויות) הגיעה. תענוג לעיניים.

ככה זה מתחיל:

וככה זה ממשיך:

 

ולבסוף:

 

***

 

תות גינה אמיתי. כמו שזוכרים מאירופה

יש לי שני זנים שלו.

 

אחד עם פרחים ורודים:

וזן שחדש אצלי, בעל פרחים לבנים.

 

הפירות של זה עם הפרחים הלבנים מעט קטנים ובהירים יותר אבל הרבה יותר טעימים ובשנה הבאה אני מתכוונת לגדל בעיקר אותו.

 

את הזן עם הפרחים הורודים קניתי במשתלת גליל צמחים (בישוב רקפת) ואת הזה עם הפרחים הלבנים קניתי במשתלת מלצר (כפר ידידיה).

עדכון 2017 – מאז השגתי גם זן לבן 🙂

***

ועוד כמה תמונות כלליות:

פוקסיה נוספת שפרחה עכשיו (לא סיפרו לה שהיא אמורה לסיים פריחה לפני חודש)

פוקסיה זקופה מזן בלקי:

הפמלו גדל מעט מאז החודש שעבר

 

פיטוניה פרח מלא. לא נדיר בטירוף, אבל זו הפעם השניה סה"כ שראיתי את הפרח, ואני דיי מתלהבת שהצלחתי להשיג אותו אלי הביתה.

נשתל בכד של האצרולה.

זחל זנב סנונית על הפיגם:

בא במבחר גדלים

ולסיום:

(אומנם לא מהגינה שלנו, אבל עדיין…)

גינה זה כיף,

שבוע טוב לכולם