אחרי ההתלהבות מהנסיון הראשון עם הרשת החלטתי לנסות משהו צבעוני.

בקצרה – הכנתי ארבע שבלונות שונות לאותו הציור כדי שניתן יהיה לשלב צבעים שונים. אדבר כאן בעיקר על הטעויות שעשיתי, ועשיתי מלא מהן 🙂

הפעם עבדתי עם HTV (ויניל לגיהוץ) אני אכין בהמשך מדריך שמדבר רק על עבודה נכונה עם הויניל הזה על רשת.

קודם כל הציור (שוב מומינים, כמה מפתיע)

טעות ראשונה – ניסיתי להרכיב את השבלונה על ויניל טרנספר כדי להעביר לרשת. מאוד קשה להדביק צורה גדולה שאין לה חוזק מבני על משהו דביק. זה עשה גלים והתקפל בכל צורה אפשרית ובסוף נאלצתי לחתוך את זה לחתיכות קטנות יותר כדי שאוכל להניח את זה על הויניל טרנספר בצורה ישרה.

איפה הטעות? הטעות היא שלא הייתי צריכה בכלל להניח אותה על הויניל טרנספר. אפשר להניח את זה ישירות על הרשת, לגהץ, ואז כאשר זה מקובע למקום, להניח את הויניל טרנספר עם החלקים שחייבים להיות עליו (חלקים קטנים למיניהם שצריך למקם מעל הדוגמה כדי שיהיו במקום הנכון)

טעות שניה – בגלל שחתכתי את הויניל של המסגרת, נוצרו אזורים בלי ויניל והייתי צריכה אחר כך להניח שם עוד חתיכות ויניל לגיהוץ כדי לסתום את החורים.

מיקמתי את המסגרת ישירות בתוך המכבש חום.

סידרתי את ארבעת השבלונות השונות

גיהצתי

והנה הרשת המוכנה

לכל מי שאומר עכשיו – רגע… אבל HTV לא יורד מרשת, בעצם הרסת את המסגרת לתמיד!

כן, אני יודעת. מראש כיוונתי ליצירה של שבלונות רב פעמיות קבועות. הרשתות בארץ וברוב העולם הן קבועות – כלומר מסגרת אחת עם רשת מתוחה אחת שעובדים איתה שוב ושוב. אני מראש ידעתי שאני רוצה פתרון שיאפשר החלפת רשתות. בשלב הזה עוד לא היה לי פתרון כזה אבל הייתה לי תמונה כללית בראש.

ניסיון ראשון עם הדפסה של כמה צבעים

הדפסתי את הצבעים ואז את המסגרת השחורה.

כששיתפתי את התמונה ברשת, גולשת אחת שאלה "איך את עושה צבעים שונים?"

אני אכתוב כאן את מה שעניתי לה : "עקום, אני עושה צבעים שונים עקום מאוד…"

למרות העקימות, דיי חמוד סה"כ 🙂

בניסיון השני, הדפסתי את השחור קודם, ואז כשראיתי את קווי המתאר הדפסתי את הצבעים ואז שוב את השחור, כי הצבעים עלו על השחור הראשון.

פחות עקום אבל לדעתי גם פחות מוצלח.

טעות משמעותית נוספת שעשיתי כאן – התעצלתי לנקות את הרשת אחרי כל צבע והדפסתי את הכל אחד אחרי השני. כלומר לא נתתי לציור להתייבש כמו שצריך ונתתי לצבע להישאר יותר מדי על הרשת ובקושי הצלחתי להסיר אותו לאחר מכן. יכל להגמר עם שבלונות הרוסות ובדיעבד היה לי מזל.

מסקנה, לסיכום החוויה, לא צריך לקפוץ מעל הפופיק לפני שלומדים ללכת 🙂

בשלב זה בכלל לא ידעתי על חשיבות הרגיסטרציה (מה זה או איך עושים את זה בכלל).

אז חוויה מעורבת, אבל סה"כ דיי נחמד.

המשך שבוע טוב,

יעל

אנשים טובים מסרו לי 3 רשתות יד שניה, ואנשים טובים אחרים הביאו אותם צפונה מהמרכז.

ניקיתי אותם מהאמולסיה בעזרת גרניק חזק שהשאלתי מאנשים טובים נוספים

ניקי עוקבת בסקרנות

ודרור מעודד מהצד

כבר מההתחלה היה ברור לי שאני לא הולכת לעבוד עם אמולסיה כדי ליצור שבלונות רשת קלסיות. אין לי מקום פיזי או נפשי בשביל זה. חדר העבודה שלי הוא ממ"ד שמשמש כחדר מחסן, חדר עבודה שלי, חדר מחשב של הילדים ובית משוגעים כללי.

ככה הוא נראה ביום "סביר" ומכאן, לא משנה כמה אני מנסה, זה רק מדרדר.

אז לא אמולסיה. התחלתי מויניל איכותי רגיל.

הדפסתי את הדוגמה (מומינים, תראו מופתעים) וחיברתי אותה לויניל בעזרת וושי טייפ. חשוב לא להשתמש כאן בשדכן, נזכרתי ממש ברגע האחרון שאני לא רוצה חורים מסביב 🙂

חתכתי

חתכתי עוד קצת

הרכבתי את הכל עם ויניל טרנספר (כאן זה פשוט ויניל שקוף) טכניקה זהה למה שנעשה כאן .

והעברתי את זה לרשת

השתמשתי כאן בצבע לדפוס שמתאים לבד. הוא עובד היטב גם כאן, האמת, עובד עם רשת אפילו יותר טוב ממה שהוא עבד עם גלופות. רק חשוב לנקות אותו מהר, שלא יתייבש על הרשת.

הדפסתי, והנה התוצאה

תקשיבו, זה מגניב, ולהבדל מדפוס עם גלופות, זה גם שורד כביסה מעולה!

היום, במבט לאחור (עבר מאז חודש וחצי, לא כזה הרבה תכלס) אני רואה עשיתי כאן כל טעות אפשרית:

• לא חסמתי את הרשת מסביב לויניל כדי להגן על הבד
• השתמשתי בויניל רגיל וכאשר שטפתי את הרשת הוא "הלך לשחות".
• עשיתי טרנספר כמו שעושים למדבקות קיר וזה לא מה שנחוץ כאן עכשיו

אבל עדיין, החוויה מדהימה ויצא הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, שלב הבא, שבלונות קבע עם ויניל HTV,

ועל כך בפוסטים הבאים.