כדורי בוץ מתוקים

מתכון אהוב 🙂

מביאה לכאן כדי לא לחפש שוב ושוב בגוגל. מצחיק, אבל רק עכשיו שמתי לב שהמתכון הוא משלנו, מתוך הפרדס.

אנחנו מכינים אותם עם ליקר דובדבנים. מאוד אוהבת את נגיעת האלכוהול בכדורים, ממש משדרג את הטעם.

ולמקרה שהבלוג ההוא יעלם יום אחד, לוקחת לכאן את המרכיבים:

500 גר ביסקוויטים פתי-בר, מרביצים להם במערוך עד שהם מתרסקים לפירורים קטנים

שמים בסיר :

כוס סוכר

כוס שוקולית

חצי כוס חלב

2 שקיות של סוכר וניל

רבע כוס ברנדי/ ליקר וכו'

מבשלים עד לרתיחה ועד שכל החומרים נמסים היטב

מכבים את האש ומוסיפים 100 גרם חמאה, מערבבים עד שהיא נמסה.

מערבבים את התערובת, ואז מוזגים אותה על הביסקוויטים

מערבבים טוב

עושים כדורים קטנים, כדאי בידיים רטובות (או שאפשר להכין גם נקניק שוקולד)

אפשר בשלב זה לגלגל אותם במשהו (קוקוס, סוכריות וכו')

שמים במקרר לכמה שעות

אוכלים 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כובע מאמא שלא יודעת לספור

כובע שסרגתי לפי ההדרכה הזאת

סרגתי לפי מידות 18-24, במחשבה שאני סורגת עם מסרגה 5 במקום 5.5 אז התוצאה הסופית תהיה קרובה למידה שלו.

אם כך, אז למה לא הילד הוא שמדגמן את הכובע?

כי מתברר שאני לא יודעת לספור 🙂

במקום לעלות 75 עיניים, העליתי 65 ויצא לי משהו בין מידת NB לבין 3 חודשים 🙂

בכל מקרה, צבע חוט נהדר (אני צריכה לקנות ממנו עוד) וכובע ממש חמוד, וגם יצא לי השתמש במכין הפונפונים החדש שלי, אז בכלל כיף.

כמה הערות. ההדרכה לא פשוטה בכלל, אבל הסריגה דווקא כן.

מי שמסתבך, שווה להשקיע עוד כמה דקות ולהביא מהרשת את הפירושים כי תכלס, תחת כל המלל , בעיקר נאמר "תסרגו אל תוך העיניים של השורה הקודמת".

בכל מקרה, הכובע הזה כנראה יגיע לאחיין ולטובת אורן כבר קניתי צמר חדש וצבעוני ואנסה מחדש, בתקווה שהפעם במידה שתעלה עליו 🙂

ומי שתוהה "מה זה בעצם הדבר שכן מדגמן את הכובע?" אז זהו גוף של אמיגורימי שכרגע בעבודה, בתקווה שגם אסיים אותו יום אחד ואביא צילומים 🙂

***

ועוד משהו קטן שסרגתי למארחת של סדנת תפירה צפונית (תפרנו אוברול! הידד :-)!)

נסרג מחוט "שרוך" מגניב, שקניתי אותו גם באדום ומקווה לשחק אתו עוד הרבה בעתיד. כיף לסרוג מחוט שלא נפצע ולא מתפצל מהמסרגה.

הפרח נסרג לפי דוגמה מתוך הספר הבא שאלתי מוולולו

http://www.etsy.com/listing/66116598/crochet-accessory-japanese-craft-book

יש שם לא מעט דברים שווים.

אם מישהו מכיר פיקאסה של הספר, אשמח לקישור, אחרת אני שוקלת לקנות אותו או לסרוק בעצמי.

שבת שלום,

יולי

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שקית אוכל, החלפה וכמעט פרויקט מומינים

לקראת המפגש של פורום אומנות הטכסטיל והליבוד התארגנה החלפה של שקית אוכל.

הבנות בפורום הביאו את הקישור הבא לאוסף של 25 הדרכות מוצלחות.

אז אחרי שעברתי עליהן אחת אחת, וחשבתי, וחשבתי עוד קצת, והכנתי גזרה מעצמי, וחלמתי על זה בלילות, בסוף הכנתי לפי ההדרכה של פרפרים.

מתברר שאני ממש לא מתחברת לכל הרעיון של שקיות האוכל, או שאולי אני פשוט צריכה לקנות וילון אמבט בשביל בד אטום למים ולנסות שוב 🙂

הרקמה מהרשת.

ההדרכה לתפירת "חלון" עגול, מכאן

הרקמה בעבודה:

והשקית המוכנה:

תקריב על החלון:

ועם קצת מילוי, כדי שהשקית לא תבוא ריקה (זה כבר התפוח ה 18 וה 19 שסרגתי, אחד מהאמיגורימי האהובים עלי  )  :

וזהו,

אם אני לא טועה, את ההחלפה שלי קיבלה מוסיקה1. מקווה שיהיה לה שימושי

אהבתם? תשתפו הלאה :)

קיפוד אבק

או קיפוד מתוק ומכוער. או קיפוד זנוח.

כל אחד מהשמות האלו יתאים לו.

הוכן ממטלית אבק לפי ההדרכה הזאת

יצא מתוק ומכוער. אורן הביט בו, נגע בו בחשד וזרק אותו רחוק משאר הצעצועים. כך שלפחות כרגע, הקיפוד מצטרף לשאר הצעצועים שהכנתי לאורן ונזנחו בצד, שזה בעצם כל  הצעצועים שהכנתי לו ;) (נו אולי חוץ מ "את זה")

כמה תובנות מהכנת הקיפוד:

* כאשר בהדרכה אומרים "לא לגזור את הקוצים", מתכוונים לקוצים על הגב של הקיפוד. הקוצים שנמצאים בהיקף, ממש קרוב (לפחות כחצי ס"מ) לשוליים, צריכים לרדת אחרת לא ניתן יהיה לתפור.

* לתפור את הגוף ידנית.

*החלק המעוקל בגזרה הוא החלק האחורי של הקיפוד.

* לא לסמן את תווי הפנים עד שהראש מחובר לגוף כדי שהעיניים לא יצאו גבוה מדי ולא ייעלמו בתוך התפר או מתחת לקוצים.

*לא לסמן את תווי הפנים עם עט אלא אם אתם בטוחים שהוא לא ימרח ולא יגיע לפה של הילד. אצלי אפילו הפרמננט עשה בעיות. רקמתי מעליו ועדיין יצא פחות נקי מאשר היה יוצא אם הייתי רוקמת מההתחלה.

*לא להפוך את הגוף והראש עד שהראש מחובר כמעט לחלוטין לגוף הקיפוד. כלומר, להצמיד את הגוף ההפוך לראש ההפוך ולתפור אותם אחד לשני. להשאיר פתח (גדול, כי אחרת הקוצים לא יעברו), להפוך, למלא ואז לסגור את הפתח בתך נסתר. ממליצה לוודא שהפתח לא נמצא על התפר של הגוף או הראש (יש תפר בחיבור חלקי הגוף ותפר בחיבור שני חלקי הראש)

זהו נראה לי, חוץ אולי מהתובנה המעניינת שכאשר חותכים כפפת אבק נשאר ממנה המון המון….. אבק בצבע הכפפה.

לא צעצוע יפה במיוחד, אבל יש בו חן מסוים. איפה שהוא, אי שם.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לפעמים פשוט נמאס

רדיו.

"פרסומות"

תשדיר על סכנה בכבישים.

תשדיר על "ישראל מתייבשת"

ואז, זה מגיע:

>כשהילדים שלי מחוץ לבית אני כל הזמן דואגת

רק כשהם בבית אני רגועה. כי הבית זה מקום בטוח.

רעידת אדמה בישראל… >

ואני, רגע.

סליחה גברת, אבל את מפגרת?

בית זה מקום בטוח?

רוב התאונות קורות בבית.

הילד יכול להתחשמל. לטבוע באמבטיה. להפיל על עצמו טלוויזיה או רהיט אחר.

למחוץ אצבעות. ליפול במדרגות. ליפול מהחלון. להיכנס בזכוכית ולהיחתך. להפוך על עצמו סיר רותח.

וזה רק אחרי שתי שניות של מחשבה, או אחרי חמש דקות שלא שומרים עליו.

זה לא שרעידת אדמה זה לא מסוכן, אבל @$!#@ !

אז יקירתי, ושאר האנשים החכמים מאחורי תשדירי "ההפחדה" של הזמן האחרון (מתייבשים, מתים מרעב, מובטלים, ריבית, רעידות אדמה, חינוך קורס, סכנה בכבישים ומה לא) תעשו לכולנו טובה ותשתקו.

ולפוסט בבלוג אחר שמנסח את זה הרבה יותר טוב (גם אם מזווית פוליטית). (תודה ל kenny66 על הלינק)

לפעמים פשוט נמאס.

מספיק.

תלמדו קצת פרופורציה!

***

אתמול בזמן שאני עובדת במטבח, אורן ניגש לכיסא האוכל שלו, מטפס עליו, נעמד על המושב וצווח בשמחה. תוך כדי שאני עושה צעד כדי להוריד אותו הוא עושה עוד קפיצה, מועד על הידית של הכיסא, מתהפך ועף למטה. מול העניים כבר ראיתי את כל הסיוט ההוא חוזר על עצמו, רק מגובה כפול כמעט.

הוא נפל, היד שלו חלפה מולי ואיך שהוא תפסתי בה והורדתי אותו על הרגליים במקום על הראש.

אורן צועק כי נבהל וכי אני מוחצת לו את היד ואילו אני מחזיקה בחוזקה את היד שלו ולא יודעת אם לבכות או לכעוס.

אז תסלחו לי אם אני חסרת סובלנות לתשדיר המטומטם הזה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)