שקית פרי לאורן :-)

הייתה שבת פרודוקטיבית להפליא.

רונן לקח את הילדים לסבים ואני נשארתי בבית לנוח ולהבריא.

האם יש דרך יותר טובה להבריא מאשר לייצור?

בגן של אורן ביקשו לא להביא אוכל בשקיות חד פעמיות. את האוכל אני נותנת לו בקופסה, אבל את הפרי עד עכשיו הייתי שולח להם בשקית סנדוויצ'.

לא מוכנה פשוט לשים את הפרי בתוך התיק, סוג של איכס כזה. הוא יכול להימעך בפנים וגם תיק של ילד בן ארבע זה לא הדבר הכי נקי בעולם.

האמת השקית הייתה אמורה לצאת קצת יותר גדולה אבל חתכתי איפה שהוא עקום והייתי צריכה לישר מצד אחד, ואז מצד שני ואז שוב… טוב שנשארה שקית 🙂

וככה היא נראת מבפנים, זה בד עמיד למים שקניתי לפני מיליון שנה בנחלה ועד עכשיו שכב ללא שימוש. נראה לי יופי של שימוש בשבילו:

[{ loading … }]
לא הכי נקי ולא הכי מלוטש (אני תמיד מבתבכת בתפירת שקיות) אבל סה"כ חמוד, עמיד ומשרת אץ המטרה.

היום כבר השקית כבר נכנסה לשימוש, קיבלה תפוח והלכה עם אורן לגן.

עכשיו רק מקווה שהוא יזכור להביא אותה חזרה….

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

כרית חימום (מה, קיץ עכשיו?)

כרית חימום שהכנתי לאבא שלי בסוף החורף… (כן, אני לא מגיע לבלוג שלי מספיק)

הרעיון היה חלוקה נוחה שתאפשר לקפל את הכרית סביב המותניים בלי שהמילוי כולו ישפך לצד אחד. תופרים תפר אחד לכל הרוחב (מהחלק הצר לחלק הצר) ממלאים בשני החצאים שנוצרו מילוי לגובה רצוי, תופרים תפר לגובה, ממלאים עוד פעם, תופרים שוב. כך נוצרת חלוקה לריבועים. כן, למי שתוהה, יוצא שגם שתופרים קצת דרך המילוי, הוא לא רוצה להישאר בצד שלו כאשר באים לתפור. מילוי – זרעי פשתן + לוונדר. (בד, שרוול מכנס ג'ינס ישן)

הרצועה עם הסגירה של הקליפס הייתה רעיון טוב אבל נראה לי שיותר נכון בפעם הבאה יהיה לשים רצועה יותר רחבה או להוציא רצועה מהפינות (כלומר מכל צד שתי רצועות שנפגשות לצורת משולש ומהן יוצאת הרצועה לסגירה. כרגע זה קצת התקפל על עצמו כל פעם שניסו לעשות בזה שימוש על המותניים. (זה כן עבד ממש בסדר על הכתף בהצלבה)

אני אוהבת כריות חימום 🙂

סוף שבוע טוב לכולם.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פורים 2013 – הולי הובי, חוטב עצים ודארק ויידר נוחר אחד

רשומה על פורים השנה,

נכון שעוד מעט כבר פסח אבל עדיף מאוחד מאשר בכלל לא, נכון ?

אז אתחיל מספיר.

לפי התכנון היא הייתה אמורה להיות בילבי.

הכנתי פאה (לפי שילוב של ההדרכה הזאת וההדרכה הזאת)

כמובן שברגע שספיר ראתה את זה היא סרבה ניחרצות לתת לי למדוד את זה עליה.

אחרי יומיים של התלבטות מה לעשות עם התחפושת שלה, תפרתי כובע לפי ההדרכה הזאת

חתכתי את הצמות מהפאה ותפרתי אותן לכובע:

וכל התחפושת ביחד:

וכך מבילבי ג`ינג`ית היא הפכה לבובת הולי הובי ג`ינג`ית

וקצת (דיי הרבה) תמונות:


וקצת מהתחפושות שהלבישו לה בגן (יש לגן הזה ארגז תחפושות ממש מרשים ):


ונעבור לאורן 🙂

התחפושת הרשמית שלו הייתה חוטב עצים:

הבעיה היא שצריך תחפושת ליותר מיום אחד 🙂

אז המשכנו עם בגדי מלחמת הכוכבים שכבר סיפרתי עליהם כאן

אליהם נוספה גלימת ערפד שהסתובבה בבית שקוצרה. שאריות הגלימה נתפרו על כובע טמבל זמין בשביל יצירת הקסדה של דארק ווידר (או הרע שנוחר – כפי שאורן קורא לו).

רגע, תקלה לפני היציאה לאדלאידע:

אבן בנעל.

אני: איך היא הגיע לשם?

אורן: אני שמתי אותה שם אמא….

זהו, מוכנים, חמושים ויוצאים לדרך:

אחרי 200 מטר עושים הפסקת נשנוש.

טוב שהעדלאידע זזה לאט…

והנה מבט רציני אל האופק:

זו הייתה עוגיה כבדה, צריך לנוח קצת..

בזמן שנחים, נשים בינתיים עוד תמונה של ספיר:

וננסה לצרף פנימה אורן.

ללא הצלחה מרובה…

והנה הדארק ווידר שלנו מגלה שהוא לא לבד בעולם:

להילחם בכולם!

ובעמידה דרמטית:

קרב אחרון ודיי:

זהו, נגמר עד לפורים הבא

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מטבחון לילדים תוצרת בית ואוכל תפור מלבד

בתהליך:

לפני תפירת הגב

במקום שלו במטבח

סלסלה עם שאר הציוד:

וקצת אוכל לבד, עדיין עובדת על זה:

אטיריות ורביולי (אורן לא זיהה, לא שזה הפריע לו לשחק איתם):

ועוגיות (צריך הרבה יותר מהם):

הכפית נקנתה עם חברותיה בשוק בעכו והתקבלה עלידי אורן בהתלהבות רבה.

ובשימוש משפחתי:

 

כבר הספקתי לשכוח כמה כיף זה לעבוד עם לבד 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

היו הייתה מטרייה עם ציפורים

המטרייה הייתה צבעונית ושמחה ונקנתה בכוונות טובות לחורף גשום.

הילד אהב מאוד את המטריה. במיוחד את הציפורים שעליה.

והחורף באמת היה גשום וכמו שנאמר, הילד באמת אהב את המטריה.

רק מה, היא הייתה בשימוש בדיוק חמש דקות, כי בדרך החוצה הילד דרך עליה, עיקם את אחת הקשתות ובזה נגמר עניין המטריה המסויימת הזאת. אבא לקח את המטריה לפח, אבל בדרך לדלת, אמא ריחמה על הציפורים שעל המטריה והמטריה חזרה הביתה. חזרה, שכבה בצד חצי חורף, עד שאמא מעדה עליה, החליטה שנמאס וישבה לפרום.

***

חצי הדרכה:

המטרייה שלנו הייתה מחולקת ל 8 פלחים

פרמתי שתיים שתיים. הצמדתי כל זוג שמאל אל שמאל, קטמתי את הראש הצר, קיפלתי ותפרתי מסילה בשביל החוט ואז תפרתי את הבסיס ואת הצלע הלא מחוברת. לאחר מכן תפרתי באלכסון את הפינות של הבסיס (בערך 5 ס"מ מהקצה) והורדתי אותן, כך נוצר מן בוקסינג שנתן לשקיות נפח.

***

מסקנות:

1.מטריה בלי בד זה דבר דיי מפחיד.

2. ממטריה אחת יכולות לצאת 4 שקיות מצויינות 🙂

התגובה של אורן כאשר נכנס הביתה וראה את השקיות: "אוי! מטריה שבורה שלי!"

ועם חגורת כלים מפורים, שהוספתי לה שאקלים כך שהילד יוכו לתלות עליהם את השקיות.

הילד מבסוט, אבל הכי מרוצה היא דווקה הילדה, שהתגלתה כמעריצה גדולה של השקיות האלו 🙂

ולסיכום, שיר מקסים שלא הייתי מגלה ללא אהבתו של אורן ל youtube 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)