דיווחים מהשטח

אז מה השתנה בגינה מאז החודש שעבר?

קצת ארוך אבל מלא תמונות

***

האצרולה פורחת ללא הפסקה

ואפילו חנטה 3 פירות.

 

בערך בשלב הזה:

אורן החליט שאין לו סובלנות לחכות והביא לי אחד.

 

אז לשלב הבא הגיעו 2 פירות:

היום לא עמדנו בפיטוי וטעמנו פרי אחד. הפרי בערך בגודל של עגבניית שרי, עם גרעינים בדומה לפיטנגו. במאמץ מה, חילקנו אותו לשלושה חלקים (אורן, אני ובעלי).

 

הוא היה עדיין קצת לא בשל אבל כבר עכשיו היה לו טעם נחמד של שסק.

מעניין יהיה לגלות איזה טעם יש לפרי בשל.

.

.

.

ומכיוון שלוקח לי שבועיים לעלות פוסט… טעמנו גם את השני, הבשל במלואו.

הטעם והמרקם הוא כשל התפוחים הירוקים החמוצים האלו, רק שבמתוק.

חמוד ביותר, אבל נראה לי שאני מעדיפה אותו חצי בשל.
ולכל מי שתוהה למה ההתלהבות המיוחד סביב העץ הזה והפירות שלו (לא שאני לא מתלהבת לגבי השאר),

אז בכל פרי קטן של אצרולה יש ויטמין C בכמות ששווה ל 38 תפוזים. נחמד, לא 🙂  ?

במיוחד לשונאת לקלף הדרים שכמוני.

***

פירות נצפו גם על הפלסה.

תראו איזה פרחים חמודים יש לה:

 

ותראו את העלים שלה.

 

היא חתיכת עץ קטן ויפה.

***

 

גרגר פנמה פורח ללא הפסקה

ויש גם התחלה של פירות

 

אני מאוד מרוצה מהעץ הזה.

בסוף החורף הוא היה מקל נטול עלים וענפים, מכוסה בכוויות קור.

כך הוא נראה אחרי החורף (רק בלי עלים):

כך הוא נראה לפני שבועים

 

וכך הוא נראה עכשיו.

 

כיף לראות את העץ מתאושש וחוזר לקצב הגידול המטורף שלו.

 

***

הקריסה הריחנית פורחת גם כן.

ריח מתוק, אולי אף מתוק מדי. מעניין אם יהיה פירות השנה.

הקריסה הרגילה פורחת ללא הפסקה גם כן, אבל אני לא אופטימית לגבי פירות.

 

אולי עוד כמה שנים.

 

***

אורנג' ברי היא מצטרפת חדשה לגינה שלנו. נשתלה ב 21.5

הגיעה חיוורת וסובלת מעט. אבל ממה שהבנתי היא עץ מאוד חזק והיא תתאושש מעצמה ותחזור להיות ירוקה ושמחה.

בינתיים נתנו לה דישון (אוסמוקוט, 6 חודשים) והרבה אהבה.

היא כמעט ולא גדלה מאז שנשתלה, אבל הופיעו פרחים ראשונים. עץ מוזר 🙂

 

מקווה לפרי.

 

***

הרכבות היוזו על הליים פרצו ומשגשגות.

בהרכבות עין הייתה לנו הצלחה מועטה. בסבב הראשון, הרכבה אחת מתוך שמונה נקלטה ועוד לא פרצה.

מה שפרץ הוא עין נמוכה יותר של הענף המקורי:

מאז קטמנו שוב, קרוב יותר לעין של ההרכבה.

בסבב השני עוד לא חשפנו אותן מהניילון המגן, אז אני עוד לא יודעת למה לצפות.

מצד שני, שלשות הרכבות הראש שעשינו נקלטו היטב. כבר הורדנו להן את ההגנה ובאים להסתכל עליהן בגאווה רבה כל בוקר וערב.

מקווה שיגדלו וישגשו, ולא יעשו התאבדויות פתע.

הורכבו ב 21.5

לפני הורדת הכיסוי:

ואחרי:

 

***

 

הפיטנגו גיתית נתן פרי.

ממש כך. ביחיד. פיטנג אחד אבל גאה. תראו את הגודל שלו:

עקבתי אחריו יום יום. מחכה לרגע שניתן יהיה לקטוף ולטעום. ואז אני באה בוקר אחד, והוא לא שם.

 

מניסיון עץ התות הנחתי את הגרוע מכול. ציפור הקדימה אותי.

חיפשתי בין הפרחים למרגלות הפיטנגו ואז ראיתי אותו. מנוקר קלות בצד אחד אבל עדיין שלם.

כמה שניות התלבטות ואז לקחתי אותו הביתה. שטפתי אותו, חתכתי וחילקתי ל – 3 (ילד, בעל ואני) ואכלנו את הפיטנג שלנו.

תקשיבו. אחרי כל המאמץ. פיטנג נשאר פיטנג.

***

עונת הבת שבות (הויות) הגיעה. תענוג לעיניים.

ככה זה מתחיל:

וככה זה ממשיך:

 

ולבסוף:

 

***

 

תות גינה אמיתי. כמו שזוכרים מאירופה

יש לי שני זנים שלו.

 

אחד עם פרחים ורודים:

וזן שחדש אצלי, בעל פרחים לבנים.

 

הפירות של זה עם הפרחים הלבנים מעט קטנים ובהירים יותר אבל הרבה יותר טעימים ובשנה הבאה אני מתכוונת לגדל בעיקר אותו.

 

את הזן עם הפרחים הורודים קניתי במשתלת גליל צמחים (בישוב רקפת) ואת הזה עם הפרחים הלבנים קניתי במשתלת מלצר (כפר ידידיה).

עדכון 2017 – מאז השגתי גם זן לבן 🙂

***

ועוד כמה תמונות כלליות:

פוקסיה נוספת שפרחה עכשיו (לא סיפרו לה שהיא אמורה לסיים פריחה לפני חודש)

פוקסיה זקופה מזן בלקי:

הפמלו גדל מעט מאז החודש שעבר

 

פיטוניה פרח מלא. לא נדיר בטירוף, אבל זו הפעם השניה סה"כ שראיתי את הפרח, ואני דיי מתלהבת שהצלחתי להשיג אותו אלי הביתה.

נשתל בכד של האצרולה.

זחל זנב סנונית על הפיגם:

בא במבחר גדלים

ולסיום:

(אומנם לא מהגינה שלנו, אבל עדיין…)

גינה זה כיף,

שבוע טוב לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זהירות שביר – אוסף כדורי זכוכית

אני לא בדיוק מסורבלת, אבל דברים נוטים ליפול ולהישבר בסביבתי. אולי בגלל זה אחד מתחומי האומנות שאני הכי אוהבת הוא תחום אומנות הזכוכית. יש משהו מהפנט בעומק הצבע והחומר בגוש זכוכית מועצב. בנוסף, גם המגע המשיי של הזכוכית הוא לא משהו להתלונן עליו

אז אני אוספת, וכדי שיהיה לזה סיכוי מעט יותר גדול לשרוד, אני אוספת משקולות נייר מזכוכית. הן כבדות, נוסעות היטב ואני מאוהבת בהן קשות. יש לי כמה עשרות באוסף, מכל העולם, פזורות ברחבי הבית (הן מאוד שימושיות לתמיכת ספרים בסיפריה).

לפני כשבוע נסענו לחופשת פתע למלטה, בעודי מדדה ברחובות האי (כי אני בקושי הולכת…),

התברר שבמלטה יש כמה וכמה חברות משפחתיות שמתמחות בעבודה בזכוכית. נסענו, נכנסתי, ולפתע הדידו נעלם ואני פיזזתי לי בן מדפי הזכוכית. מהופנטת לחלוטין. כאן זה מקום להודות לבעלי על שנסחב אחרי משועשע במשך שעות מגלריית זכוכית אחת לשניה, ושסחב על עצמו את הקניות שלי (כל כדור כזה מתחיל בחצי קילו…).

אז עם מה חזרתי?

4 כדורים גדולים:

ובזווית אחרת

ואחד עם שילוב צבעים קצת מוזר שהצילום לא עשה לה חסד.

ועוד אחד שהצילום לא עושה לו חסד. במציאות הוא צלול וקטיפתי בפנים.

ו4 כדורים קטנים:

רימון אדום

תראו אותו מלמעלה:

אצות בלב ים

ומעוד זווית:

שתי מערבולות שובבות:

כיף.

הכדורים מוחבאים היטב ברחבי המטבח ומחכים ליום שיהיה לי מזנון וספריה לשים אותם לתצוגה. כרגע, יותר חשוב שאורן לא ימצא אותם. מתברר שגם הוא מאוד אוהב זכוכית 🙂

עדכון 2017

יעכשיו כבר יש ספרייה, אפילו יותר מאחת, והם נהדרים בתוכה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מכנסי הריון תוצרת בית

בהריון הראשון קניתי, הפעם החלטתי שמספיק. זה לא הגיוני להוציא סכומים כאלו על מכנסיים.

חצי שעה עבודה, מכנס זול ונוח והנה אני מוכנה להמשך ההריון:

המכנס: מכנס ג'ינס יפה ונוח מתמנון (100 ש"ח)

 

רצועת הבטן – בד טריקו, שאריות ממשהו.

זמן עבודה: חצי שעה.

 

הדרכה בסיסית להכנת מכנס הריון

לוקחים רצועת בד טריקו בצבע הרצוי.

חותכים ממנה מלבן.

רוחב המלבן = 2 X הגובה הרצוי של רצועת הבטן

אורך המלבן = היקף הבטן (או אחרי נסיון, עדיף 2/3 מהיקף הבטן)

אני השתמשתי באורך – "30 וברוחב – "12. המידה שלי 38-40 לפני ההריון. (יצא חופשי מדיי)

סוגרים את המלבן לחישוק ומקפלים ל 2 (קיפול לרוחב), כך שהתפר בפנים.

לוקחים את המכנס המיועד וגוזרים ממנו את החלק העליון – תמונות טובות לכך יש בהדרכה באנגלית שמצורפת בהמשך.

בעיקרון, לובשים את המכנס, מסמנים עד לאיפה הוא עולה בנוחות וגוזרים את כל מה שמעל. אם יש בדרך רוכסן, חותכים אותו החוצה לפני (כדי לא להרוג את המכונת תפירה בזמן התפירה).

מצמידים את רצועת הטריקו למכנס עם המון המון סיכות, כאשר התפר של חיבור המלבן לחישוק חופף לתפר הגב של המכנס.

נדקרים המון.

תופרים את הרצועה אל המכנס. (אני השתמשתי בתפר זיגזג, אבל גם תפר רגיל אמור לעבוד כאן).

עושים תפר משכיב, או שלא.

לובשים ונהנים.

מאוד מאוד פשוט לביצוע. החלק הכי קשה הוא להחליט על צבע וסוג הטריקו ועל המידות של הרצועה.

תובנות:

עדיף לעשות את הרצועה משני חלקים. גב ובטן, כאשר הגב קצר יותר מהבטן ואולי אף מכיל גומיה. (ואז למרכז לפי התפרים שבצדדים).

טריקו הוא בד נמתח, הבטן לא באמת גדולה כמו שהיא מרגישה – עדיף לעשות את הרצועה יותר קצרה ולהניח לטריקו לעשות את העבודה שלו.

אצלי התברר שלאחר גמר התפירה המכנס נופל. עשיתי  צמצומים מאחור, ואז שוב ושוב. זה לא אסטטי במיוחד אבל לפחות עכשיו המכנס לא נופל והצמצומים מוסתרים ממילא מתחת לחולצה. אל תעשו את הטעות הזו. נדיר שטריקו ילחץ, עדיף ללכת על רצועה יותר קצרה ולתת לה להימתך עם הזמן.

תמונות הצמצומים:

קישור להדרכה מאוד ברורה באנגלית:

http://www.craftster.org/forum/index.php?topic=28377

השתמשתי בה עם שינויים קלים.

***
תודה לבנות מפורום אומנות הטקסטיל והליבוד שהביאו לי את הקישור 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תכירו את פשושית

אני הולכת לדבר עליה דיי הרבה בחודשים הקרובים אז חשבתי שכדאי לעשות היכרות רשמית.

יש לה את האף של אבא (תודה לאל)

ואת המוכנות להצטלם של אמא

היא רק בת 18 שבועות וכבר עושה לאמא חיים קשים.

אין לי תיאבון. אני עייפה. כואבת לי הבטן בזמן הליכה. יש לי סחרחורות.

שן בינה שהחליטה לצאת דווקא עכשיו (ואין לה לאן), דלקת בשורש כף היד (ואסור לקחת כדורים)

מצב רוח שקופץ מעלה מטה, דליות ושאר התענוגות של הריון

אני מתבכיינת כאן קצת, אבל אני יודעת שזה סה"כ הריון דיי קל.

טפו, טפו, טפן

לחץ דם נמוך, אין סוכר ואין בצקת.

 

פשושית שלי, תרחמי קצת על אמא שתוכל לחזור ללכת והכל בכלל יהיה נהדר 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)