פורים 2012 – בוב הבנאי שעובד בנמל ופרח

אורן השנה התחפש לבוב הבנאי (מהסוג שעובד בנמל, הסבר בהמשך) וספיר התחפשה לפרח (לא, זה לא חציל).

מכיוון שאני מאמינה הדוקה בגישה של לצלם עשר תמונות בתקווה שאחת תצא מוצלחת, תתכוננו להצפה רצחנית של תמונות .

***

פורים 2012

התחפושת: אפוד מחויט לגיל שנתיים וחצי,חגורת כלים, קסדה קנויה שקיבלה ריפוד פליז ורצועת גומי.

האפוד, (באדיבות סבא שעובד בנמל) לפני הפרימה והתפירה מחדש (נפרם לחלוטין, כולל הסרט אלכסון והפסים הזוהרים, נחתך למידה ונתפר מחדש):

תראו את כל השיער הזה 🙂

לא יאמן כמה התספורת ביגרה אותו.

וממשיכים עם פורים. יוצאים קצת לשמש.

אורן: אמא, איפה את רוצה שאני אעמוד?

היי, יש להם ריח…

אורן: "אמא, זה פרח חללית, אבל כזה שלא עושה שיר". (נרקיס חצוצרה, לקח לי חודש להבין שהוא מתכוון לחלילית, כזו שמנגנת, ולא לחללית שעפה).

וספיר עם אבא.

בכניסה לגן, רגע של דממה ואז הגננת :"אוי, איזה חציל חמוד!"

אני: אמו

הכובע פרח נסרג לפי ההדרכה שהבאתי כאן

ל nuky שדאגה, הוא שוקל פחות ממאה גרם

לצמצום החלק התחתון של הכובע ולהתאמה שלו לראש קטן תפרתי מבפנים גומיה רכה בצבע תואם (גומיית חזיה שמוכרים בסידקית, רך, חלש ועדין).

ומקרוב על הדוגמנית (לא חציל) שלנו:

וממשיכים לעדלאידע הישובית. הנושא השנתי היה אגדות והשלב שלנו התחפש לאליסה בארץ הפלאות.

ופוגשים חברה מהגן:

יום אחד עוד נזכיר להם את זה 🙂

וברחבה הסופית, צריך לתקן כמה דברים.

ובקיבוץ, עם כרמלון, הבן דוד, שהתחפש לעוגיפלצת.

התחפושת נתפרה אצלנו בבית במבצע משותף של הכנת תחפושות ואנחנו עדיין מוצאים פרווה כחולה בכל מקום אפשרי.

ואצל הסבא והסבתא רבא.

ספיר בתחפושת אסתר (שימוש חשוב לבגדי הבריתה שלה).

ולקינוח עוד כמה תמונות של הפרח הקטן שלנו.

מספיק, נכון?

שבוע טוב לכולם

אהבתם? תשתפו הלאה :)

בקבוק ראשון




אה,

וכמובן שאחרי הכל ספיר לא הסכימה לקחת את הבקבוק,

אבל זה לא באמת קשור, נכון ?

***

נכון לעכשיו, שלושה ימים אחרי, היא עדיין לא מסכימה לקחת בקבוק.

היום היה היום הראשון במעון וגם הגננת ניסתה (כדי שזה לא יהיה מהידיים שלי או של רונן).

ספיר, השפיות ושעות השינה של אמא שלך תלויים בכל שתקחי בבקבוק,

בבקשה?

***

הצעות ועצות יתקבלו בברכה.

עם אורן לא הייתה לנו את הבעיה הזאת אז אני לא ממש בטוחה מה לעשות עכשיו חוץ מלהמשיך להתעקש.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תספורת ראשונה :-)

אחרי חודשים של פוני קצר מדי או ארוך מדי (וכמובן תמיד עקום), אחרי חודשים של ילד שצריך להילחם בשיער שלו כדי לראות משהו (או כדי לאכול) החלטנו שמספיק וסיפרנו את אורן.

ואת אבא של אורן…. ואת אמא… ואת סבא (כי הוא כבר היה באזור).

וכל המבצע הזה התקיים בזכות תמר (הלוחשת לשיער), בחורה מקסימה וספרית מנוסה שמתמחה בין השאר בתספורות ילדים.

לתמר יש מספרה בהר חלוץ, אבל מה שבאמת חשוב, היא גם מספרת בבית הלקוח,

ובמקרה הזה, אצלנו 🙂

תמר, תודה על הסבלנות והעבודה הטובה, נתראה בעוד מספר חודשים

ואחרי פרגון במקום שמגיע בו פרגון, הגיע זמן גם לתמונות, לא?

***

מתכוננים למבצע:


אוי, רטוב

 

מתחילים בעבודה

ספיר צופה מהצד

חתולה יושבת על המשמר

כמעט ונגמר

מי זה הילד הגדול הזה?!?

לאן הלך כל הבלונד?

איך אני אזהה אותו בגן?

תספורת ראשונה,

ילד גדול שלי,

לא יאומן.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

יצאנו לטייל ותמונות נוספות

לקחנו את שני הקטנים לטייל לגבעת הרקפות. היה קר, עם רוח מטורפת, צפוף (כל עם ישראל וחבריו) ולמרות כל זאת, כיף.

אורן: איפה כולם?

אורן: או, הרבה יותר טוב

אמא: תשב בבקשה

ועכשיו, חיוך!

אחרי גבעת הרקפות המשכנו לשלוש משאלות. אני ממש אוהבת את המשתלה הזאת. לא כמשתלה אלא יותר כנקודת עצירה בשבת. יש שם חנות נחמדה, מעדניית גבינות, חנות חיות גדולה (עם אקווריומים) וגשר קטן עם ברכת דגי קוי מתחתיו. תעסוקה לילד ולהורים כאחד.

יצאתי משם עם מצעי פלנל זוגיים של תודן ומפת שולחן עגולה ומגניבה של אורני כרמל. למה אני מספרת לכם את זה? כי שתי החברות הן תוצרת הארץ, ושני המוצרים באיכות מצויינת וממש זולים. המצעים עלו לי 140 ש"ח והם מפלנל באיכות שלא פגשתי אפילו הבחנויות בדים. צפוף ועבה. פינוק. נראה לי שבשנים הבאות אני אזמין ישירות מהאתר שלהם.

(עדכון מאוחר יותר על המצאים… ואוו, כמה פלאפ הם מורידים. כל החדר היה מלא בפלאפ ורוד. לא קונה מהם יותר)

אורן יצא משם עם בטן מלאה בקנפה (יש דוכני מזון מגוונים במתחם) ותסרוקת חמודה:

אנחנו באמת צריכים כבר לספר אותו. איפה בכלל מספרים ילדים בגיל הזה?

וכמה תמונות מפוזרות:

אורן מתכרבל לקרוא קצת לפני השינה

ספיר מדגמנת כובע חדש.

יצא משהו לא ברור. גדול מדי וקטן מדי באותו הזמן.

הוא מכסה לה את העיניים אבל איך שהוא האוזניים נשארות בחוץ. לא ברור העסק 🙂

אורן מתכרבל על שאל שאמא סורגת.

עם סבא

ושני הקטנים עם כרמלון

ועכשיו, חיוך!

זהו לבינתיים,

שבוע טוב לכולם!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

נא להכיר, רגליים :-)

הילדה הקומפקטית שלי עברה בדיקה נוספת אצל האורטופד וקיבלנו רשות להתחיל להוריד לאט לאט את הרצועות. פיתאום התגלה שיש לה זוג רגליים ארוכות ומתוקות להפליא.



עם כל הנאמר, רגליים ארוכות, אבל מתברר שהיא עדיין פיצית ומגרדת את את ה 10% מלמטה. גם מבחינת הגובה וגם מבחינת המשקל. ספירי, תתחילי לאכול 🙂

ולא את היד שלך

רופאת התפתחות ניסתה לשכנע אותי היום שאני חייבת, ממש חייבת להתחיל להרגיל את ספיר למוצץ.

אני לא רואה סיבה לכך. נכון שיהיה יותר פשוט, אבל הסתדרנו איך שהו במששך שלושה חודשים אז למה להתחיל לדחוף עכשיו מוצץ לילדה?

ובמקרה הכי גרוע, תמיד יש את המוציצי, לפחות כל הזמן שאני עדיין מניקה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)