הצב של אורן וספיר בת שנה

מכתב שהופץ על ידי הגננת של אורן :

"אתחיל בחוויה שחווינו בסופו של הטיול כאשר בעודנו מטפסים במעלה הסלעים הבוציים, הבחין אורן שלנו בצב לכוד בין שני סלעים ענקיים. אורן, העיר את תשומת ליבו של חן(מדריך הטבע שלהם) שחילץ את הצב.

חן הניח את הצב ואפשר לילדים לעקוב אחרי הצב באמצעות שקט, וממש כמו בסיפור הצב הוציא יד אחת ועוד אחת ואחר כך גם את הראש ובכך וידאנו שאינו פגוע, החזרנו את הצב חזרה לטבע.

כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם עשינו "מטעמים" מהסיפור, לא לפני התייחסות לרגישותו הרבה של אורן וביכולתו להבחין במצוקה. הסיפור ופרטיו בעל ערכים אין ספור של אהבה לטבע ולבעלי החיים שמצויים ממש בקרבת הגן. בחזרתנו לגן סיפרנו את השתלשלות הסיפור לקבוצה השנייה."

בגרסתו של אורן זה היה מרתק במיוחד והכיל מכשפות שקלעו את הצב בין האבנים 

ולפני כמה ימים, הוא רדף אחרי ספיר ברחבי הבית וחילץ לה מהפה חתיכת פלסטיק קטנה שלא שמנו לב בכלל שהיא ניסתה לבלוע.

ילד נהדר שלי 

***

גם לספיר מגיע סיפור, לא?

בת שנה ו 16 יום.

מילים שהיא אומרת: תודה, את זה, אמא, אבא, ניקי, דה (בהקשר של אבא בעבו- דה!), אף (מצביעה, מצביעה גם על פה). בננה.

עושה קולות של: צפרדע, כלב, חתול, אריה, דג, חמור וסוס.

ספרים אהובים – איה פלוטו וחתול גדול חתול קטן. היא הולכת, לוקחת אותם לבד, יושבת עם עצמה ומספרת לעצמה בקול את הסיפורים.

מאוד נהנית מהשחיה, ומאוד מנסה לשחות כמו דג (פירפורים עם הרגליים וראש אל תוך המיים). מעט מופתעת שזה מערב מים…

ראתה שאורן בא אלי כדי שאקנח לו את העף. הלכה, מצאה טישו והביא אלי עם קולות של אף! אף!
לקחתי את הטישו, הושטתי לה, היא חשבה על זה רגע, פתחה פה גדול וצללה עם כל הפנים אל תוך הטישו.

ישנה עם התעורריות לארוחת לילה ב שתיים ולצרחות אימיה בחמש. הארוחה זה בסדר, ההתעוררות של חמש מעט מדאיגה. זה ממש התעוררות מבוהלת של צרחות. מצד שני, אחרי שהיא נרגעת היא יכולה לישון גם עד שמונה (כל הזמן שהיא עוברת בחמש אלינו למיטה).

הולכת, מניידת חפצים ברחבי הבית. חמודה להפליא ושוקלת 7.800. פיצית שלנו

אהבתם? תשתפו הלאה :)

אמרות של ילדים

אז יום חמישי רונן בסוג של צו שמונה. הילדים הבחינו שהוא לא בבית (לקח להם יומיים לשים לב…)
ספיר הולכת מפינה לפינה בבית, עוצרת במקומות שונים ובודקת.

"אבא?"

אני: "לא, זה חתול".

עוד קצת הליכה.

"אבא?"

אני: "לא, זה שולחן".

ספיר מסתכלת עלי רגע ואז בא ומחבקת לי את הרגליים.

"אבא!"

אני : "לא, זה – נו בסדר".

***

ואורן קצת נודניק. מתוק אבל נודניק.

***

מקווה שיחזור בקרוב, אני ממש לא בנויה להיות אמא יחידה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

צעיף גלים

נסרג לפי הדוגמה הנהדרת הזאת

שסרגתי די הרבה ממנה, למשל את השמיכה הזאת

הצעיף נסרג מחבילה אחת של החוט MAGIC ANGORA

ונסרג נטו בשביל הכיף  🙂 התחשק לי לסרוג משהו גלי ונחמד. דוגמה ידידותית שחוזרת שוב ושוב על עצמה.

מאוד נהניתי לסרוג אותו ומאוד נהיניתי למסור אותו כתודה ל nuky1 על הנחיית סדנת ארנבת נהדרת.

וכמה תמונות נוספות, גם עם דוגמנית הבית, איך לא?

ולאחר דקה נוספת:

אז שיחררתי אותה מהצעיף והלכתי לצלם במקום אחר:


ואז:

כאן הפסקתי לצלם וזינקתי להציל את הצעיף 🙂

לאחר שיחה, ספיר הסכימה לחזור ולדגמן.

אני: ספיר, יש לך נוזלת.

ספיר:

ספיר: יותר טוב?

אני :

ותצלום מקרוב, תראו איזה חוט מקסים. יש לו ברק ופלומה נחמדה.
הוא היה מעט נשכני, אבל הכל נושך אותי אז אני לא מדד.

שבוע טוב לכולם!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

"קצת" תמונות של קיץ

עוד מעט מעבירים את שעון הקיץ ובערבים קצת קריר. נראה לי זמן טוב להעלות לכאן חלק מתמונות הקיץ שהצטברו אצלי במחשב.

פארק המשפחה בכרמיאל:

ספיר?




עם חבר מהגן:


עם חבר מהבית:

בבריכה:

אנשי הצפרדע, אנשי הדממה…

מעייף לדגמן לאמא…

אנצל רגע שהיא לא מסתכלת ו-

מה? מה עשיתי?

שימור עצמי זה לחלשים!

ביחד באמבט:

ותמונה אחת אחרונה ודי!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שטיח גראני מטריקו

לאחרונה יוצא לי פחות לכתוב בבלוג, שילוב של עבודה מול מחשב במשך היום וחופשת קיץ שלא השאירה כוח ומרץ לשום דבר.

מה שכן, יצא לי לאחרונה לסרוג ולא מעט.

אז תרשו לי לפנק אותכם קצת עם תוצר שאני מאוד מרוצה ממנו אבל אין לי מקום בשבילו בבית.

מדובר בשטיח גרני ברוחב/אורך של מטר, במשקל 2 ק"ג שישלח לכל מקום בארץ (או בעולם, אם הזוכה מחו"ל יהיה מוכן לשלם את המשלוח).

הצבעים שלו הם כתום וירוק כהה (בצילומים הוא נראה שחור) שמשתלבים מצויין ויוצרים שטיחון יפה ולא שגרתי.

ההגרלה תתקיים ב 15.9.2012

תנאי ההשתתפות בהגרלה:

אין כאלו. מאוד נהניתי לסרוג אותו ואני רוצה שהוא יקבל בית חם ואוהב

כדי להשתתף:

השאירו תגובה.

רוצים קול נוסף? פרסמו את הקנדי במקומות נוספים, השאירו תגובה עם קישור ותקבלו עוד קול.

הדרישה היחידה היא שהשטיח יוגרל בין לפחות 50 קולות (תקשיבו, השקעתי בו הרבה עבודה  נסרג במיטב אצבעותי וכו')

ועוד כמה תמונות, בן השאר בהשתתפות דוגמני הבית:

ילדים, סתכלו על אמא:

ועכשיו חיוך!

אז, מי רוצה שטיח ?

נ.ב
ההגרלה התקיימה בבלוג הישן שלי בתפוז, אכן היו מעל 50 משתתפים והשטיח נמסר בהמון אהבה לזוכה 🙂

אהבתם? תשתפו הלאה :)