שק טריקו סרוג, או מי קונה ילדה בשק

תתכוננו לפוסט עייף מעט.

הייתי צריכה לפנות לי קצת מקום בחדר העבודה והייתי צריכה למצוא דרך לסרוג בזמן ששני ילדים זוחלים/רצים/מיררים עלי.

סריגה דרך מלאי הטריקו שלי התבררה כפתרון טוב לשתי הבעיות (חסרון יחיד, השאיר רושם מועט מדי על מלאי הטריקו).

אז הנה. שק טריקו סרוג ראשון שלי. משמש כמשחק/ סל משחקים/ סל סריגה/מחסן טריקו

או כסל מכירת ילדים, אם החופש הזה לא יגמר בקרוב (עוד יום אחד ונגמר, הידד!)

ועכשיו המוני תמונות שק, כמובן בדגמון שני הילדים:

ספיר, תדגמני לי בבקשה:

ספיר: מי? אני?

נו, אם אין ברירה:

והנה תמונה בלי פוקוס אבל מוצלחת למרות זאת (מכירים את זה שהתמונות הכי מוצלחות יוצאות לא בפוקוס?):

ועוד קצת:


וסיימנו:

הסל נסרג בספרלה, דבר שהקל בהרבה את הסריגה אבל שיבש את הסימטריות של הדוגמה במרכז, האמת, לא נורא אבל עדיין מציק לי. להבא אנסה לעשות את זה עם עליית שורות מסודרת 🙂

זהו, עוד יום ונגמר החופש.

שרדנו…

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

פוסט של שתי שורות :-)

ספיר מוחא כפיים ועושה נשיקות 

כן, לילה, אבל רציתי לתעד את זה כאן.

לילה טוב לכולם 

 

נ.ב

ואחרי הזית של אורן אתמול , היום תפסתי אותה עם זית תקוע בין החניכיים ללכי. אוגר קטן.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

המבורגר תוצרת בית, איך גיליתי את רוטב ברביקיו ומה ספיר עושה?

עצלנות זה מתכון לדברים נפלאים, לפעמים.

תכננו לקנות פרגיות לסופ"ש אבל לא היה לי כוח לנסוע לסכנין, ובמקום זאת נכנסתי לצרכניה בישוב וקניתי בשר טחון.

את המתכון הזה ראיתי עוד לפני שהתפרסם, אילה היא אחת מהכותבות בחברה שלנו ועוד לפני שהעלתי אותו לאתר ידעתי שאני הולכת לנסות אותו,

אבל לא ידעתי מתי, אז כמו שאמרתי, עצלנות זה לא תמיד רע.

מהצרכניה התקשרתי הביתה וביקשתי מרונן שיקריא לי את רשימת החומרים. בשר, יש. בצל, יש. תבלינים, יש. רוטב ברביקיו… רגע.

אני מכירה את הרוטב, אפילו טעמתי אותו פעם, לפני כמה שנים, ולא אהבתי. באמת לקנות, באמת לשים אותו בבשר הטרי והיפה שקניתי?

ואז נזכרתי שאילה היא בלוגרית אוכל ותיקה, ולהבדל ממני יודעת לבשל ושאם היא כותבת רוטב ברביקיו, היא יודעת מה היא עושה.

אז קניתי.

***

הבשר עם התבלינים (והרוטב ברביקיו)

לשים (בעלי)

מניחים על המגש (בעלי)

מדגמנים קציצה (כן, שוב לא אני)

עורכים שולחן (את זה דווקא אני יודעת לעשות)

בזמן שרונן יצא להכין את ההמבורגרים על המנגל ניצלתי את הזמן וצילמתי את הקטנה:

רגע… איפה היא?

ספיר?

קוקו 🙂

ספיר: היי אמא! (או יותר לכיוון או! איו!)

והנה ההמבורגרים ירדו מהאש:


מסיבה לא ברורה הם הפכו לקציצות במהלך הצליה

אורן, לא לגעת במים של אמא!

אמא, חיבוק!

בסוף הכל הגיע לפתרונו בשלום.

אני לא יודעת מה יש ברטוב הזה אבל ההמבורגרים יצאו נהדרים. עם ריח מעושן ומתקתק וטעם שקשה לתאר. לחמניות חלה, מיונז, עגבניה חתוכה, מלפפון חמוץ ויומיים של כיף.

טעים.

ממליצה לנסות,

תודה אילה!

 

את המתכון המפורט והמצולם ניתן למצוא כאן: המבורגר ביתי מנצח

וליתר ביטחון, שלא יעלם יום אחד, אני מגבה לי אותו גם כאן:

קילו בשר בקר טחון טרי
שני בצלים קטנים טחונים במעבד מזון, מגוררים או קצוצים דק-דק
שליש כוס רוטב ברביקיו
תבלינים.- "תבלין לסטייק מונטריאול".
או חצי כפית אבקת שום, חצי כפית בצל יבש, חצי כפית פלפל שחור וחצי כפית מלח.

אם הבשר בכל זאת יצא מההקפאה או נראה לכם נזיל מדי, הוסיפו פנימה כשתי פרוסות לחם טחונות, הלחם לא ישנה את טעם הבשר ויציל את ההמבורגרים שלכם מהתפרקות מבישה על הגריל.
עם או בלי לחם, לושו היטב את כל החומרים בקערה גדולה עד לעיסה אחידה ומבריקה. לישה טובה של הבשר תדביק אותו יחדיו ותעזור לכם להפיק המבורגרים בעלי מראה חלק ואחיד. לכסות בניילון נצמד ולהניח במקרר לשעה לפחות.

את הבלוגים של אילה ניתן למצוא כאן:

בישול איטי

בישול מהיר

ממליצה לחפש מתכונים נוספים שלה אצלנו באתרים ולקרוא את הבלגוים שלה, היא כותבת נהדר.

שבוע טוב וטעים לכולם

יעל

***
ועדכון מאילה:
טיפ של שף – בכדי שההמבורגרים לא יתנפחו לקציצות, עושים להם גומה קטנה באמצע לפני הצלייה.

אנסה בסבב הבא 🙂
תודה!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ילד שלי גאון

אתמול בערב, אוכלים בלינצ'יס

אורן: אבא, אני רוצה עוד אחד עם דבש. דבש של דבורה.
אני: אתה בטוח שזה דבורה? אולי זה פרה?
אורן, עם מבט "אמא, את בסדר?" : זה דבורה, אמא דבורה עפה לפרח, אוספת צוף, עפה הביתה ומכינה דבש. ככה זה, אמא.
אני:  
***
וכדי לאזן
***
היום בערב.
אורן:
אמא, יש לי זית באף.
אני:  
אורן: הנה.
אני: :
אחרי 15 דקות של התעסקות, סוף סוף מצליחה להוציא חרצן של זית החוצה.
בעלי: אורן, ממתי הזית?
הילד: מהיום.
בעלי: כן, אבל מתי אכלתם זיתים? בצהריים.
הילד, אחרי רגע של מחשבה: לא, בבוקר. רציתי שהוא ישאר נקי אז שמתי אותו באף.
אני ובעלי:  (facepalm) 
ולקינוח:

דיו, ספיר, דיו!

לילה טוב לכולם!

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

שני פופים סרוגים חדשים

כבר הזכרתי שטוב שיש סוף שנה בגן?

את הפוף הזה:

התחלתי אי שם, בשולי 2010. קניתי טריקו לבן, צבעתי אותו במכונת כביסה לכחול, יצא טורקיז, יבשתי, התחתי לסרוג, הגעתי לאמצע הפוף, נגמר לי החוט, הפוף נכנס לארון ודיי נשכח שם. אז כמו שכתבתי כבר כאן, טוב שיש סוף שנה בגן.

לפי דעתי זה הפוף הכי מעניין שיצא לי עד עכשיו

את הפנימית תפרתי מסדין טריקו ישן של אורן ומחולצה ישנה, כל תפר חוזק פעמיים בזיגזג, ליתר בטחון.

ועם דוגמנית הבית:

ועוד תמונה מהיום:


ותמונת תקריב, תראו איזה שילוב צבעים מוצלח (לפי דעתי):

הפוף מיועד להימסר בסוף שנה אצל ספיר בגן.

רגע, ומה עם הפוף האדום, אתם בטח שואלים (נניח, טוב?):

עם כל תעשיית הפופים שרצה אצלנו בבית בשבועים האחרונים אורן אמר שהוא גם רוצה אחד, אדום.

עם כוכבים? הצעתי (אחרי הכל אני יודעת שיש לי גם אחד לא גמור בדיוק בחוט המתאים…)

עם כוכבים, אורן אישר. אז הלכתי ושלפתי מחדר העבודה את הפוף הזה, שגם שכב שם חצי גמור מעל לשנה (אם אני זוכרת נכון, הפסקתי לסרוג שנה שעברה, כאשר הייתה לי את הדלקת פרקים בזמן ההריון עם ספיר).

בכל מקרה, הוצא, נסרג. נתפרה פנימית (משאריות של טריקו שכבר שנים חיכו לשימוש):

ובעבודה:

וסיומת בצבע אחר, כי כמובן שלא הספיק לי עד הסוף (אולי בגלל זה הפסקתי לסרוג אותו בזמנו?)

הנה הפוף מועמד לביקורת:

הממ… נוח

לא ספיר, שלי!

זהו, עוד תמונה אחת לסיכום ומספיק  :

למי שלא מכיר, הפופים נסרגים מחוטי טריקו (בד טריקו חתוך) ואפשר לקרוא על זה דיי הרבה אצלי בבלוג.

את הטריקו אמורים לסרוג במסרגה אחת, בגדלים 12-15, אני סורגת עם האצבעות, בשיטה מעט שונה מזאת שניתן לקרוא עליה בבלוג וברשת.

אולי בהזדמנת אלווה מההורים שלי מצלמת וידיאו ואעלה סרטון,

בינתיים, יאי, כואבות לי הידיים.

 

שבוע טוב,

ממשיכה לפרויקט הבא,

יעל

 

 

נ.ב

שלג בגני…

כך נראתה הגינה שלי אחרי שסיימתי למלא את שני הפופים, אבל לפחות סוף סוף סיימתי את הפוף הקנוי והישן שלנו שהספיק למלא 5 פופים סרוגים + נחשוש לספיר.

[{ loading … }]

אהבתם? תשתפו הלאה :)