זה ברווז

זה ברווז.

באמת.

או יותר נכון psyduck

הפוקימון הברווזי שתופס ומנענע את ראשו מצד לצד.

לא זכרתי אותו בכלל עד שראיתי את ההדרכה לסריגה שלו אצל wolfdreamer

אבל ברגע שראיתי, ידעתי שאני רוצה כזה.

אז ישבתי לסרוג.

וסרגתי.

וסרגתי עוד קצת.

ואז פרמתי וסרגתי שוב.

היצורון הקטן הזה הוא הדבר הכי מורכב שסרגתי (נו, אני לא סורגת כל כך הרבה זמן)

הנה הגודל שלו

והנה סיבת הסיבוך

אצבעות

וכפות רגליים

היה מאתגר, יצא מכוער להפליא אבל אני דיי גאה בעצמי 

ממשיכה לאמיגורימי הבא.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זאת לא כיבשה!

 

באמת. למרות מה שכולם אומרים אחרי שהם רואים את זה.

קבלו את התוספת האחרונה למדף השימורים שלי 🙂

נסרג לפי ההדרכה הזאת

קל, מהיר ומלא נוסטלגיה.

לפחות בשבילי.

ומשומרים:

 

ועם מבט מלא חזון בעיניים:

והנה המקור

דומה?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סוף סוף סיימתי את הפוף הזה

סרגתי את רובו עוד לפני הקיץ אבל לא היה לי טריקו בשביל הפנימית, ואחרי שכבר קניתי את הטריקו, לא היה לי זמן והיו הרבה עבודות ופרויקטים אחרים שמשכו את תשומת הלב. ולא היה קלקר ו…

בקיצור. נגמרו התירוצים 🙂

ניצלתי את זה שאני ישובת בבית וסיימתי אותו.

אז הנה הפוף עם הפנימית הממולאת

תקריב על הפנימית בצד של הרוכסן

 

הפנימית היה בעצם 5 "עלים" או אליפסות שהן בעצם צורה שאני מעתיקה מדף A4 שגזרתי באלכסון ואז אני מסובבת את המשולש שהתקבל ומסמנת על הבד עד שיש לי צורת מעוין , ואז גוזרת.

 

לא צריך כאן יותר מדי דיוק או עדינות.

א. טריקו דיי סלחני

ב. אף אחד לא יראה את הפנימית. מה שחשוב הוא שהיא תחזיק את פתיתי הקלקר.

והנה הפנימית בתוך הפוף

מסיימים לסרוג (אוי האצבעות, האצבעות! דחוף קרם ידיים)

 

והנה מוכן לדגמן עם הפוף הקודם שלי

 

וועוד אחת

 

ובשביל תחושת הגודל (תמונות ישנות):

 

 

כמה הערות כלליות על סריגת אצבעות וחוטי טריקו

את הפוף הסגול סרגתי בשיטת בה מסיימים כל שורה ואז עולים למעלה ומתחילים שורה חדשה.

את האפור סרגתי בספירלה, בלי לסיים שורות.

התוצאה היא שהסגול עגול והאפור משושה.

המשושה הרבה יותר קל לסריגה אבל מתמלא, לפי דעתי פחות טוב.

שניהם מאוד קלים לסריגה.

זה 18 שורות הרחבה

5 או יותר, שורות בלי הרחבה

ואז צמצום עד שנגמר.

אם עובדים ברצף, והאצבעות עומדות הזה, אפשר לסיים פוף כזה בשעתיים.

אהבתם? תשתפו הלאה :)