כיף 
נבחרתי לבלוג של סטייל על ידי mAmA MiSiSiPi , מ י כ ל פ וכתוממה
מרגש לדעת שמישהי חושבת שלבלוג שלי יש סטייל.
עזבו, אני עוד בשלב שמרגש לדעת שבכלל קוראים את הבלוג שלי 🙂
אם הבנתי נכון אני אמורה לרשום 8 דברים שלא ידעתם על עצמי ולבחור 8 בלוגים עם סטייל.
אז הנה זה בא:
קצת דברים שלא ידעתם עלי :
1. אני עוסקת באומנות שימושית קצת יותר משנה. התחלתי בזמן ההריון עם אורן עם מגזרות ועכשיו אני תופרת, סורגת, רוקמת ומציצה לתחביבים נוספים.
לפני שיצרתי מעשי עם הידיים, כתבתי. דיי הרבה ודיי בסדר.
http://www.blipanika.co.il/?author=164
הפסקתי כאשר נכנסתי להריון ועד היום מתקשה לכתוב יותר משורה פה ושם.
כותבת בעיקר מדע בדיוני ופנטזיה. ניהלתי את פורום הכתיבה של הג'אנר בתפוז במשך קרוב לשבע שנים עד שפרשתי מחוסר זמן.
2. היכרתי את בעלי במפגש של מדע בדיוני בטכניון. על המסך הקרינו את spaceballs, או את הנסיכה הקסומה (הגרסאות של שנינו חלוקות). הוא התיישב מאחורי ובהמשך כל הסרט ציטטנו סצנות מהזיכרון. ואז הסרט נגמר, והדליקו את האור, וראיתי אותו. וזהו 🙂
3. אני כותבת עם שגיאות כתיב. אם מישהי עוד לא שמה לב.
4. אני סובלת נורא מקור. נורא. נתפס לי הגב תוך שנייה. מסתדר מצוין על לגור על הר בגליל 
5. שונאת מים. מבחינתי יום בילוי מושלם בברכה זה לשבת בצל עם ספר.
6. לוקח לי המון זמן לזכור אנשים. לא זוכרת פנים. לא זוכרת שמות. ואם זוכרת אחד מהם, אז לא מקשרת אל השני. זה הופך את הביקור בכנסים לחוויה. מתברר שאני מסוגלת לדבר במשך כמה ימים עם בן אדם שאני מכירה כבר שנים וכל זה בלי לזכור איך קוראים לו.
7. אני אוהבת ספרים. אוהבת לקרוא. אוהבת לאסוף אותם ומאוד אוהבת לתת את הספרים שאהבתי לקרוא גם לאנשים אחרים. יש לי ספריה נחמדה בבית, וחלק נכבד ממנה מטייל בכל רגע נתון אצל מישהו אחר. היתרון, תמיד יש מקום לקנות ספרים חדשים. חיסרון, יום אחד כל הספרים שלי יחזרו הביתה, ואז איפה אני אשים אותם?
8. השם שלי הוא לא יולי, באמת. למרות שרוב המכרים שלי קוראים לי ככה.
ושמונה בלוגים, שלפי דעתי יש להם המון המון סטייל :
ולא בעברית אבל מהארץ:
וכמה בלוגים לא של אומנות שימושית, כי לפי דעתי יכול להיות לא מעט סטייל גם בבלוג שהיצירה בו היא מילים.
מדע אחר – בלוג מיוחד על מדע, חיים ולא מעט הומור
אין ידיים אין אגוזים – ציניות בע"מ. בחלק הרשומות אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק. שווה מבט.
***
זהו, לקח לי כמה שבועות סוף סוף לסיים את הרשומה הזאת.
תודה לכל הבנות שבחרו בבלוג שלי כבלוג עם סטייל ותודה לכם, כל הקוראים והמגיבים 
מקווה לחזור לכתוב בתדירות גבוהה יותר.
מצד אחד כיף לי בבית, מצד אחר, לא מצליחה להיכנס לסדר יום שיאפשר גם להספיק דברים כמו שצריך.
. ואם חוטפים זץ כל כמה דקות בזמן תפירה, זה דיי כואב.
