הרהורים על סריגה

אחרי שלאחרונה סרגתי 3 שאלים, צעיף, ערמת צעצועים שלא מענינים את הקטן ועכשיו אני עובדת על שמיכת ילד שאני לא בטוחה שיש בה צורך (כי באמת שלא חסר לאורן שמיכות) אני מתחילה לחשוב שאני סורגת רק בשביל לסרוג…

נו מילא. לפחות אני ממש נהנית מהתהליך 🙂

משהו חדש שיצא לי ללמוד לאחרונה הוא סריגת מטאטא (קרושה).

די בטעות, האמת.

קניתי חוט יפה, בחרתי דוגמה של שאל שאהבתי וכאשר ישבתי לסרוג התברר שצריך מטאטא כדי לסרוג את הדוגמה 🙂

הנה הצצה קטנה על מסרגת המטאטא נחדשה שלי (תוצרת בית) ועל השאל הגמור.

רשומה מורחבת על כך אני מקווה לעלות בשבוע הבא, אחרי שאחנוך את השאל לחתונה של חברים.

שבוע טוב!

יעל

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

לילות לבנים ובכלל

חודש מאי היה חודש עמוס. כמעט כל יומיים היו לנו חגים, אירועים משפחתים, ימי הולדת (בין השאר גם שלי), עוד חגים ואפילו חתונה יוצאת דופן ומגניבה בספארי.

חודש מאי היה חודש עמוס והוא עוד לא נגמר.

כתוצאה מכך נסענו לרוחבה ולאורכה של הארץ, עם לינות מפעם לפעם אצל ההורים של בעלי ועם חזרות מאוד מאוחרות הביתה.

אורן נהנה מאוד מהתקופה הזאת (שעוד לא נגמרה, כבר אמרתי?)

אבל נראה לי שלכל העומס הזה היה גם מחיר (ואני לא מדברת על צינון ו 40 חום שהיו לנו פעמיים החודש).

עד תחילת מאי, אחרי ארוחת ערב טובה הוא היה ישן עד ההשקמה שלו לגן, אבל בשבועיים האחרונים הוא הפסיק לישון לילה שלם.

הוא מתערר כל לילה מספר פעמים, לפעמים בצרחות ולא מסכים לחזור לישון בלי בקבוק של אוכל (שאותו הוא גם מסיים).

אז אני תוהה לעצמי,

חודש עמוס והורים שקצת טרטרו את הילד או פשוט קפיצת גדילה?

כי הוא ממש מסיים את הבקבוקי אוכל האלו, לפעמים גם 3-4 בקבוקים בלילה.

וקצת אנקדוטות של אורן:

ספארי, מול המכלאה של הפיל.

אורן מסתכל, מסתכל, מסתכל עוד קצת ואז מתחיל להתלהב, מקפצץ, מצביע למטה וצועק: "גה גה!"

על הברווז הקטן שהסתובב לו למרגלות הפיל.

***

אורן עוזר לנקות אחרי היום הולדת שלי:

זהו, נראה לי שמספיק לרשומה אחת 🙂

רק נ.ב אחד קטן

המתכון של "כדורי פנינה" מאודים זכה לביקור בעמוד השער של תפוז, הידד!

 

טוב, נ.ב אחד נוסף

הולכת להיות לנו בת!

 

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

זוג מהודר

אדון תרנגול וגברת תרנגולת, שניהם מגונדרים ליציאה לכפר.

המגזרת היא של האומנית האהובה עלי  Angie Pickman, aka Rural Pearl

הנייר הוא מלה כחול של איקיאה, שבזכותה של בחורה נחמדה במיוחד יש לי מלאי חדש שלו 🙂

תודה מירב!

אז קבלו אותם, האדון:

והגברת:

עוד כמה תמונות של הזוג:

וכמה תמונות ממשטח העבודה:

ואיך האצבעות שלי נראות תוך כדי העבודה?

הדוגמה מודפסת והדיו לא ממש רוצה להישאר על הדף 🙂

(ובעקבות כך, תזכורת לעצמי: לא לגרד את האף בזמן החחיתוך, במיוחד לא עם היד של שמחזיקה בסכין. א – זה חד. ב – נשארים כתמים שחורים)

ממש נהניתי לחתוך את הזוג הזה. הוא מקסים ואני ממש נהנית לחתוך את כל הפיפסים הקטנים שמרכיבים את הדוגמה.

 

ממשיכה למגזרת הבאה,

שבתקווה תהיה מגזרת מקור ישראילית של ציירת מוכרת ומוכשרת מאוד.

למה מקווה?

כי היד שלי שוב הורגת אותי.

אני מתחילה לשקול ברצינות לחבוש את פרק כף היד במשך היום.

שבוע טוב לכולם,

יעל

אהבתם? תשתפו הלאה :)