מחבר: יעל (יולי) מיכאלי

העיקר שהכל בסדר

את בוקר יום רביעי העברנו במיון.

שש בבוקר, אני מסיימת להתארגן לצאת לעבודה. הילד יושב על המיטה שלנו ושר לעצמו.

אני שמה לב שהוא יושב ממש ליד הקצה, אבל הוא יושב ממש יפה, והוא גם כבר יודע לרדת מהמיטה בעצמו, אז אני ממשיכה להתארגן, ואז אני מסתכל לעברו שוב והוא עושה תנועה לא טובה, מחליק מקצה המיטה. מתהפך לאחור ונוחת על הראש.

אני חושבת שזה היה אחד הרגעים המפחידים בחיים שלי.

אני לא מצליחה להוציא את המראה של זה מהעיניים. הוא נופל. נוחת, הגוף שלו נשמט הצידה.

המחשבה הראשונה שלי הייתה שהוא שבר את הצוואר. נפילה כזאת, ככה…

ואז הוא צרח ולקחתי אותו על הידיים והוא היה בסדר. הגיב, והניעה את הידיים והרגליים ובכה. בכה כי כאב לו וכי הוא נבהל.

לקחתי אותו לסיבוב סביב הבית. הוא בכה עוד קצת ואז נרגע. על המצח שלו התחיל לאט לאט לתפוח בונגלו קטן. מעל העין שלו נראה שפשוף אדום וכועס. התקשרתי לשירות אחיות של מכבי והם אמרו לי שאם הילד מקבל מכה לראש והוא מתחת לגיל שנתיים אז צריך להגיע למיון.

ארזנו אותו ונסענו.

אורן קצת מקטר אבל ברגע שמתחילים לנסוע הוא מתכרבל לו בכיסא ומנסה להירדם. ואסור. האחות אמרה לא לתת לו לישון עד שנגיע למיון.

ואני מעירה אותו והוא בוכה ומנסה להירדם שוב, ואני שוב מעירה אותו. ושרה אליו. מושכת באוזן, ברגל. מדגדגת, מראה לו צעצועים. והוא ממש ממש רוצה לישון. העיניים נעצמות לו והוא מנסה לחייך, ונרדם שוב.

הגענו למיון. בדקו אותו. אמרו לנו שעוד לא ראו ילד שלא נפל מהמיטה של ההורים ושלחו אותנו חזרה הביתה.

הבונגלו עכשיו ירקרק מעט וכמעט ונעלם.

אורן שמח ומתוק,

ורק התמונה של הנפילה חולפת לי שוב ושוב מול העיניים והמחשבה ותחושת האשמה, שזה בגללי. שאני לא שמרת עליו מספיק. שראיתי שהוא יושב שם. חשבתי שזה עלול לקרות ולא עשיתי כלום.

***

אורן שלי, אני אוהבת אותך. מצטערת שלא הייתי זהירה מספיק.

מבטיחה לשמור עליך יותר להבא.

אמא

***

אמא: "אורן, תעשה פרצוף מסכן"

אורן:

***

וכדי לאזן קצת,

אורן התחיל לשחק בדופלו. הוא מוציא חלק. בוחן אותו, מנסה לשים אותו על חלק אחר. בוחן את מה שמתקבל. מפרק את שני החלקים. מירר עליהם טוב טוב ומנסה שוב.

בינתים כמעט כל החלקים כוסו בשכבה אחידה של רוק והקטן ממשיך לעבוד על זה.

הוא גדל מהכובע שלו ומכיוון שלא היה לי עדיין זמן לקנות לו חדש מדדתי לו את הכובע שלי.

את האמת, הוא היה דיי מרוצה.

שימו לב שהוא שולח יד לעבר הספר…

שימו לב שלספר לפתע חסר חלק.

מצאתי את הנייר (כנף של דבורה או משהו) מסתובב בסלון ולא הבנתי מאיפה זה הגיע עד שהעברתי את הצילומים למחשב 🙂

אורן עדיין מרוצה מהכובע…

זהו, מיצינו. אמא, באמת, כובע בבית?

וזאת "זאתי" החתולה, שעקבה אחרי כל הצילומים מהצד וברגע שהכובע ירד מאורן הלכה לנסות אותו גם כן.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

סיפורי מכנסיים

לפני כמה ימים באתי לאסוף את אורן מהגן והפתעתי גיליתי שהוא לבוש במכנס לא שלו.

למה? שאלתי.

ונענתי שלא שלחתי מספיק מכנסיים עם הילד לגן.

מתברר שזה גן של "גדולים". כלומר אוכלים בלי סינר ולכן יש צורך להחליף לו את כל המלתחה אחרי כל ארוחה.

מאוד רציתי לשאול אם לא קל יותר להוריד לו את הבגדים לפני כל ארוחה ואז לשטוף את הילד (זה מה שאנחנו עושים בבית),

אבל עוד מעט חורף, ועדיף לא לתת להם רעיונות (טפו, טפו, טפו הוא היה בריא כל השבוע.. גם ככה הוא שוב מנוזל ועם חום).

חזרתי הביתה, פתחתי את הארון.

יש לאורן 9 זוגות מכנסיים קצרים במצבי שחיקה שונים.

מהיום אני צריכה לשלוח איתו לגן לפחות 3 זוגות.

עמדתי וניסיתי לחשוב איפה אני מוצאת את הזמן ללכת ולקנות לו עוד מכנסיים,

ואז נמאס לי.

פתחתי שוב את ההדרכה לתפירת המכנס וישבתי לתפור.

(נו במציאות העסקתי את אורן שעתיים. הלכתי איתו לפינת חי. האכלתי אותו, רחצתי, השכבתי לישון, נזכרתי לאכול משהו, ורק אז…)

זה התוצר.

מוכן לפי ההדרכה הזאת

בתור נסיון הכנתי את המכנס מחולצת טריקו ישנה.

נראה לי שסה"כ הבנתי את הרעיון.

עכשיו רק נשאר רק להכין את זה מבד נורמלי ולהוסיף גימור שוליים טוב יותר ואולי מכפלת.

הדבר שהיה מבחינתי הכי בעייתי היה הוצאת הגזרה הראשונית. לכן אני מצרפת את ההדרכה הזאת.

http://www.make-baby-stuff.com/baby-pants-baby-pattern.html

שאליה מצורפת גזרה מוכנה מראש.

***

שתי ההדרכות משתמשות בשיטה הבאה:

כלומר הוצאת גזרה ותפירת מכנס משני חלקים זהים.

***

הפעם לקחתי חולצה מעט יותר איכותית. הצמדתי את הגזרה לתחתית החולצה כך שלמטה יש את המכפלת המקורית של החולצה. למעלה, באזור הגומיה, עשיתי הפעם מכפלת כמו שצריך, שלא יראו את קצות הבד.

היתרון של הגזרה המצורפת – קו גומיה גבוהה, בדיוק כמו שצריך לילד קטן, שישב מעל החיתול ולא יחליק.

חיסרון – גזרה ארוכה מדי. אורן שלי פשוש. אני צריכה לקפל את מהכנס כמה וכמה פעמים כדי שהוא לא ידרוך עליו, והוא עדיין נשאר ארוך.

אני חושבת שאין ברירה, נראה לי שאני אאלץ ללמוד להוציא גזרות לבד.

בינתיים, הנה אורן מדגמן את המכנס השני.

את האמת, הוא בעיקר מדגמן ופה ושם רואים קצת מכנס 🙂

מצרפת לכאן מס' הדרכות נוספות לתפירת מכנס. אני שוקלת ברצינות לתפור לו השנה את כל מכנסי החורף.

***

הוצאת גזרה למכנס ותפירת מכנס – גזרה קדמית + גזרה אחורית

שימו לב שהמכנס שתופרים מהדרכה זאת לא נתפר מחלקים זהים, אלא כמו במכנסיים קנויים, יש לו גזרות שונות לחלק קדמי ואחורי. (כי במציאות במכנסיים יש קו מפשע שונה מקדימה ומאחורה)

את המכנסיים תופרים מ 4 חלקים. 2 קדמיים ו2 אחוריים.

מכיל גם הדרכה להוספה ולתפירה של מגיני ברכיים.

מכיל הסבר מפורט לגבי התאמת המכנס לילד,  הנמכת קו מכנס קדמי, יצירת מכפלת ועוד.

ההדרכה הזאת היא לא פשוטה כמו ההדרכות שלמעלה, אבל נראה לי שכדאי להשקיע את הזמן ולהבין מה הולך כאן.

http://www.dana-made-it.com/2008/07/tutorial-knee-pad-pants.html

 

 

 

 

 

 

 

הוספת כיסים  למכנס

http://www.dana-made-it.com/2008/07/tutorial-flat-front-pants-pockets.html

 

 

הדרכה לתפירת מכנס קצר

ההדרכה במקור היא למכנס פיג'ימה אבל לא נראה לי שלילד יהיה אכפת 🙂

יאני חושבת שניתן גם לתפור מכנס רגיל ופשוט לקצר אותו מלמטה, אבל הדרכה נוספת לא יכולה להזיק.

במיוחד בתמהלכה יש לא מעט טיפים ומידע שימושי על תפירה.

– בהדרכה מסורף הסבר עח הוספת שרוך/ סרט קישרה

http://www.dana-made-it.com/2008/07/tutorial-pajama-shorts-with-elastic.html

מכנס משרוולי חולצה עם מקום לחיתול

http://indietutes.blogspot.com/2008/06/happy-bum-pants-from-sleeves.html

מכנסי מעטפת עם גומי עליון

חמוד! לא יודעת כמה זה מתאים לבנים, אבל בהחלט חמוד 🙂

http://indietutes.blogspot.com/2008/04/elastic-waist-wrap-pants.html

זהו בינתיים. אם באמת אתפור לומכנסיים נוספות לחורף ואראה עוד הדרכות מוצלחות, אביא אותן גם כן 🙂

אשמח אם תחלקו גם כן הדרכות מוצלחות (וקלות!)

שבוע טוב!

 

 

 

 

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

חזירונים – כולל גזרה

הכל התחיל מהחזיר הזה:

 

דמיינתי את הילד שלי מטפס עליו ומשחק איתו והחלטתי שאני חייבת לתפור אחד.

היה ניתן למצוא אותו בעבר בפיקאסה שכבר מזמן לא שם.אבל גם שם,מהר מאוד תגלו שלא באמת יש שם גזרה של החזיר,

רק שרבוט של המתאר.

החלטתי לא לוותר, לקחתי את המתאר לוורד ועברתי עם ציור קווי מעל המתאר.

החלק התחתון של הבטן זה כבר אילתור שלי.

אז, מחקתי את המתאר והגדלתי את הציור שנשאר לגודל הרצוי.

זאת התוצאה:

אחרי שתופרים אותו מתקבל חזירון שכזה:

איך שהוא, אני עדיין לא לחלוטין שלמה עם החזירון.

הנה מבחר הדרכות חזירון, מתוך "חיפושיה של יולי אחרי החזיר המולשם"

אם אתם מכירים הדרכות נוספות לחזירונים אשמח לקישור כדי שאוכל להוסיף אותפ לכאן.

***

חזירון עם אף וזנב

http://dollmaker.nunodoll.com/pig/pig.html

חזירון פרה

http://www.silverseams.com/gallery/felt-pig-gallery.html

חזירון דובי

http://www.silverseams.com/gallery/teddy-pig-gallery.html

חזירון מעופף

Flying Pig Hangup Plushie

חזיר מגרביים

http://www.allcrafts.net/f.asp?url=qdpatooties.blogspot.com/2008/04/suey-super-pig-pattern-and-tutorial.html

 

חזיר סוודר מקסים

http://www.marthastewart.com/how-to/stuffed-pig-how-to-handmade-christmas

זהו, זה כל החזירונים לביינתים. יש לכם עוד?

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מפלצון לבד

הדרכת תפירה ותיקה ומוכרת. מאוד מאוד קלה וכיפית לעשיה

אני תפרתי כאלו בתפירה ידנית, בלי מכונה ובלי להפוך, כי הלבד, מתברר, ממש לא אוהב שמנסים להפוך אותו.

שימו לב:

כאשר ממלאים, לא לדחוף חזק מדי את המילוי. הלבד נמתך, נעשה דק יותר, רואים דרכו את המילוי וכלל המראה נפגע.

לא ממליצה לעשות את הבובה לילדים שעלולים להכניס אותה לפה. היא מהר מאוד מאבדת מראה ועלולים לצאת סיבים.

החלק שלוקח הכי הרבה זמן זה הגזירה והתפירה של תווי הפנים והאפליקציה.

צריך איפרון או מקל אכילה כדי למלא את הזנב והגפיים.

כדי לקחת גזרה של המפלצון פשוט עשיתי צילום מסך, הדפסתי והעתקתי את המתאר שלו לדף.

והתוצרים שלי:

לבעלי

לאחי

לגיסתי

ושלושתם ביחד

כיף לעשות וכיף לחלק.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

איך עושה דג?

ילד נהדר שלי.

במהלך החג ביקרנו בקיבוץ בצפון אצל ההורים של בעלי, ולקחנו את הילד לראות את פינת החי במקום.

אורן היה באקסטזה.

היו שם סוסים – קלאק קלאק עם הלשון

וכלב – הא הא

לא הייתה פרה – ממממ

לא היה דג – עם עם עם הפה.

והיו כבשים, וברווזים, וארנבים, חמוס וחתול שכולם התקבלו בהרבה התלהבות גם אם ללא קול.

מרוב שמחה הקטן אפילו למד לעשות שלום עם היד.

חזרנו הביתה, עבר יום ועכשיו כבר אין יותר חיות.

אין "הא הא", ואין "עם עם"

במקום זאת, כאשר שואלים אותו איך עושה דג, הוא עונה "דג" ופרה עושה "פהה".

ופתאום יש "אמא" ו "אבא"

שלום הוא עדיין עושה 🙂

אז מצד אחד, כיף לשמוע אותו אומר מילים חדשות, מצד שני (ובתור פולניה אמיתית, מובן שחייב להיות "מצד שני", למרות שכל קשר בניני לפולניה הוא מקרי בהחלט), לאן נעלמו כל הצלילים של החיות?

אהבתם? תשתפו הלאה :)