מתכון עבור לחמניות באו מאודות

לא יאמן, אבל סוף סוף היה לי זמן לבשל.

אני אוהבת את המתכון הזה.

הוא קל הכנה, מהיר ויוצא עסיסי ומאוד מאוד טעים.

ההכנה היה בטכניקת האידוי.

ניתן להשתמש במאדה במבוק רגיל:

ניתן גם להתשמש במאדה יעודי, אם למישהו יש.

אנחנו התחלנו ממאדה במבוק אבל לפני שנה קיבלנו מההורים שלי מאדה רב קומתי יעודי. אין לי מושג איפה הם קנו או כמה זה עלה, אבל זה תענוג.

את מאדה הבמבוק, אני ממליצה לקנות בעדן מרקט – משמעותית יותר זול מהמקבילה ברוב הסופרים. בעדן הם מתיחסים לזה כאביזר שבשגרה ולא "גימיק". בעדן, סטימר ענק עולה סביב ה 50 שקל. (מול קרוב למאה בחלק מהסופרים). סביר שניתן למצוא בזול גם בחנויות של מוצרים מהמזרח.

 

***

אנחנו אוהבים מתכוני אידוי. קצת קשה למצוא אותם בעברית,

אבל גם כאשר אנחנו לא מכינים משהו לעצמנו, אידוי זו דרך טובה מאוד להכין אוכל לאורן.

מאדים ירקות ופירות, טוחנים ומקבלים רסק גרבר טעים תוצרת בית, שניתן לשמור במשך שבועות במקפיא.

***

אז, למתכון עצמו:

לחמניות באו מאודות

לחמניות באו הן לחמניות שמרים שממלאים במגוון דברים ואז מאדים.

אני חיפשתי את המתכון לאחר שבאחת האנימות שראיתי לפני כשנה, הדמות הראשית הכינה שוב ושוב לחמניות מאודות שכל הדמויות התלהבו מהן. זה סיקרן אותי, והלכתי לחפש.

אני מצרפת 3 מתכוני בצק, אחד (מומלץ) שדורש שעתיים של התפחה ושניים מהירים (שעובדים גם כן).

 

בצק שמרים המתאים לאידוי

באדיבות רות סירקיס "המטבח הסיני"

חומרים:

1 כפית שמרים

1 כף מים פושרים

1 כף סוכר

3/4 כוס מים פושרים

3 כוסות קמח

 

אופן ההכנה:

1. מערבבים את השמרים והסוכר עם כף מים ומניחים ל – 3 דקות, עד שהתערובת יוצרת בועות ונפחה מוכפל. בינתיים שמים את הקמח בקערה ויוצרים גומה. כשהשמרים תססו יוצקים אותם, יחד עם שאר המים הפשרים, לתוך הגומה. בוחשים בכף עץ כדי לערבב את הנוזלים והקמח. אחרכך לשים בידיים עד להיווצרות בצק. לשים 3-4 דקות עד שנוצר בצק רך וגמיש. אם הבצק רטוב מדי מקמחים אותו קלות בעת הלישה, אך רצוי שלא להרבות בקמח כדי שהבצק לא יהיה קשה מדי.

2. מניחים את הבצק להתפחה ומכסים אותו במגבת מטבח או ביריעת פלסטיק. מדך התפיחה שעה וחצי עד שעתיים, או עד שנפח הבצק מוכפל. לשים אותו לישה נוספת עד שהוא שוב גמיש וחלק.

הערה – אפשר לשמור את הבצק עטוף היריעת פלסטיק במקרר אך לא יותר מיומיים. יש ללוש מחדש לפני השימוש.

 

מתכונים לבצק שמרים לאידוי בעלי זמן הטפחה קצר יותר:

הם עובדים, אבל לפי דעתי יוצאים מעט כבדים יותר.

 

בצק 1 :

1/2 ק"ג קמח חיטה לבן בהיר

1 כף מלאה של שמרים יבשים

375 מ"ל מים פושרים

1 כף שטוחה של אבקת אפיה

1/2 כף סוכר

 

ממסים את השמרים והסוכר במיים הפושרים ומערבבים את הקמח ואבקת האפיה. לשים עד שהבצק אחיד וחלק ומניחים בצד לחצי שעה. כמויות השמרים ואבקת האפיה הגדולות יגרמו לבצק לתפוח בזריזות והחלטיות יחסית לבצקים אחרים.

 

בצק 2:

המרכיבים

1 ק"ג קמח לבן מנופה

15 גרם שמרים יבשים

3 כוסות מים

1/2 שקית אבקת אפייה

קורט מלח

לשים את המרכיבים עד לקבלת בצק אחיד. שומרים מכוסה במקום חם ונותנים לתפוח במשך 20 דקות.

 

מילוי עוף גזר וקישואים לבאו

באדיבות השפים קובי בנדלק ועופר אלמליח, "באו".

קשה לתאר כמה שזה טעים. האידוי שומר את כל הטעמים בפנים ומתקלת תערובת עסיסית וטעימה (ואני בכלל לא חסידה גדולה של קישואים, אבל כאן יוצר משהו ברמה אחרת לחלוטין).

המרכיבים:

1 ק"ג עוף טחון

2 שיני שום

6 יחידות בצל קצוץ

2 קישואים בינוניים מגורדים

2 גזרים בינוניים מגורדים

2 כפות שמן זית

2 כפות שמן שומשום

1/4 כוס סויה

 

אופן ההכנה:

מערבבים היטב את כל החומרים וממלאים את הבאו (אין צורך לבשל או לטגן לפני)

 

15 דקות אידוי.

אם נשאר עודף של בשר ניתן ליצור ממנו קציצות ולאדות אותן כמו שהן.

אני מכינה בדרך כלל חצי קילו עוף על 250 גרם קמח לבצק.

 

***

ולתמונות:

הבצק המוכן

השתמשתי כאן בבצק מהיר מספר 1.

והתערובת בשר ירקות המוכנה

שמתי הפעם מעט פחות סויה כדי שגם אורן יוכל לאכול איתנו (הוא דיי אהב, אבל יותר את הקציצות ופחות את הבאו. הבצק היה קצת קשה בשבילו – ושוב, מליצה אם הבצק עם הזמן התפיחה הארוך יותר, הלחמניות יותות יותר קלות ויותר לבנות, לפי דעתי).

מגשי המאדה (הסטימר) מכוסים בעלי כרוב כדי למנוע הדבקה של הבאו אל המאדה.

והבאו מחכים לאידוי.

יוצרים עיגולי בצק, מרדדים היטב, ממלאים, מקפלים את הפינות מסביב וסוגרים מלמעלה למאין "פרח".

והנה זה נכנס לאידוי

 

הקומה השלישית זה הקציצות בלבד שלא הספיק להם הבצק.

הסטימר מועמד על סיר של מים רותחים. אם משתמשים בסטימר במבוק אז יותר נוח להעמיד אותו מעל ווק גדול.

כדי למנוע אבנית בתוך הווק/הסיר אני מוסיפה למים מלח לימון (המים מתאדים במהלך האידוי ואבנית זו בעיה ממשית).

והנה זה מוכן. 15 דקות. עם החלפה בן הקומות מפעם לפעם.

 

תאבון!

***

נ.ב

במציאות, ב The Story of Saiunkoku המאכל שהדמות הראשית מכינה הוא ככל הנראה:

Sweet Red Bean Balls
אני חושבת שהם עדיין צריכים להיות מאודים אבל המתכון שישנו ברשת הוא המתכון הבא:

Sweet Red Bean Balls

Ingredients:
• 2 cups of all purpose unbleached flour
• ¼ cup of rice flour (mochiko) • 2 teaspoons of baking powder
• 2 teaspoons of dry yeast (instant or rapid-rise yeast)
• 1 tablespoon of white granulated sugar
• 1/3 cup (or more) of warm (but not hot) water
• 3/4 cup sweetened red beans (azuki/adzuki) or sweet red bean paste (koshian)

Optional Ingredients:
• Powdered Sugar
• 1 tablespoon (or more) of fresh ground ginger

Directions:
1. Preheat oven to 350°.
2. Blend the flour, rice flour, baking powder, yeast, granulated sugar and sweet red beans all together in a food processor until you have a uniform, crumbly mixture. If you opt to use ginger, also mix it in during this stage.
3. Gradually add in water to the mixture while slowly stirring. Continue to do so until the mixture is no longer crumbly, but has become dough. Start with a 1/3 cup of water and add more if needed. Be careful not to add too much water, or the dough will be runny.
4. Once the dough is uniform, roll it out and divide equally into about 10 or 12 squares. Then roll each of the square sections up into its own ball like shape.
5. Evenly space the balls onto a cookie sheet and bake in the oven for approximately 30 minutes, or until the balls are golden.
6. Remove from the oven, and allow the balls to cool for at least 10 minutes before serving. Be careful not to burn yourself. For one last finishing touch, you can opt to sprinkle them lightly with sifted powdered sugar before serving.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מתנות לראש השנה

זה לקח אתמול אל תוך הלילה אבל נראה לי שסיימתי את הכל 

סרגתי

לפי ההדרכה הזאת בשילוב עם העלה הזה

10 תפוחים סה"כ. אחד לכל מתנה (ועדיין חסר לי לפחות שניים שאני הולכת לסרוג בשבת)

רקמתי אל תוך הלילה

לפי הרעיון הזה

להורים שלי

להורים של גיסתי (כרמל הוא בן דוד של אורן)

להורים של בעלי

כרמל קטן מאורן בחצי שנה אבל לפי גודל הרגל, הוא הולך להיות חתול גדול

והכל היחד

מקומט מעט, אבל זה יתיישר ברגע שיכנס לטבעות שגיסתי הזמינה ואמורות (בתקווה), לחכות לנו בשמיר (קיבוץ בצפון, הורים של רונן, ראש שנה קיבוצי, לפחות לא צריך לבשל…)

(עדעון מאוחר יותר) והינה זה בתוך המסגרת, אכן התישר:

ואז ארזנו

לכל ההורים, האחים, הגסים, הסבתות, הדודות והחברים שמקבילם את המתנות בסופ"ש הזה

(ותוך כדי האריזה עוד נוספו לחלק מהשקיות צנצנות דבק, חבילת דוקים, חמש אבנים, חפיסת קלפים ("משחקי רטרו", אולי אני לא ישנה מספיק אבל חשבתי שזה חמוד) ושקיות עם פררו רושה)

והנה בעלי הנהדר מסדר את הכל כדי שאשתו המשוגעת (כלומר, אני) תסיים לצלם ותיתן לו ללכת לישון…

אפילו אחת החתולות (ניקי) נרתמה למלאכה

וזה אחרי דיון קטן שאחריו היא הסכימה לזוז מעט הצידה כדי לא להסתיר.

ועוד כמה מתנות קטנות

והמתנה לגן ולרופאת הילדים (שמקסימה ואנחנו אנחנו רואים אותה דיי הרבה)

ארוז לפי ההדרכה הזאת

מה עוד מה עוד…

נראה לי שדיי זהו.

הולכת לארוז תיקים ולהתארגן לנסיעה וללינה בקיבוץ אצל ההורים של בעלי.

שיהיה לכולכם חג שמח ומתוק!

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הגיגים אל תוך הלילה

יושבת ומכינה את אחרוני המתנות למחר. כבר כמעט אחת עשרה, מחר צריך לקום בחמש ולנסוע לעבודה. אני כבר רואה כפול.

יושבת ורוקמת. המחט שלי קהה. ישנה וקהה. מאוד מאוד קשה לרקום עם מחט קהה.

בארון מחכה לי סט מחטים חדש ונוצץ. מוזהב בקצהו. ארוז יפה יפה.

הוא שם. אבל אתם יודעים מה הבעיה עם מחט חדשה דנדשה?

היא חדה.

לפחות דקירות ממחט קהה לא כואבות כל כך.

זהו, חוזרת לרקום.

***

 

עכשיו, אחרי שישנתי קצת, שמתי לב שרשמתי את כל הרשומה עם כהה במקום קהה.

מסקנות, מילא לרקום, אבל בשעות כאלו בטוח לא כדאי לכתוב פוסטים בבלוג.

רצה לשנות.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

Robert Ryan – Mister rob

אומן מגזרות נייר ידוע. העבודות שלו נראות "קלילות" וחביבות עד שמסתכלים מקרוב ומבינים כמה חיתוך עדין מושקע בכל אחת מהן.

האתר שלו

http://www.misterrob.co.uk/

וה etsy שלו, שבו ניתן לראות מבחר עבודות נוספות.

http://www.etsy.com/shop/misterrob

עד לפני כמה חודשים היו שם עבודות נוספות, נראה לי שניתן למצוא אותן אם מחפשים קצת ברשת.

 

ואחת שראיתי לראשונה היום ואני אוהבת במיוחד :

סוג של בדיחה פרטית. לא חושבת שלזה הוא התכוון, אבל אחד הדברים שאני הכי אוהבת במגזרות זה

הריקנות שיש בראש בזמן שחותכים. סוג של שקט כזה. לא צריך לחשוב, רק לשבת ולחתוך.

התמדה וסובלנות, עזבו אותכם משכל.

מזכיר לי את הכיתוב שהיה אצלנו בפקולטה "אין שכל, אין דאגות".

כמה נכון…

***

לא חתכתי שום דבר שלו אבל אני אוהבת להסתכל על העבודות שלו בשביל השראה. השתמשתי ברעיון המילים התלויות שלו כדי לחתוך את זה:

אני באמת צריכה לעשות עם זה משהו. שוכב לי בקלסר עוד מלפני הלידה.

אני באמת צריכה להוציא את הקלסר ולראות שזה עדיין חי…

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

Beatrice Coron

אחת מאומניות מגזרות הנייר היודעות בעולם.

יוצרת מגזרות גדולות (חלקן על פני מטרים) ומרובות פרטים.

http://www.beatricecoron.com/paper.html

אני מאוד אוהבת את העבודות שלה. לצערי, בגלל גודל העבודות והיקף הפרטים, כמעט ולא ניתן למצוא ברשת צילום באיכות שניתן לחתוך לפיו.

בין היחידים שמצאתי היו הזברות:

ימים של עבודוה, פרטי החיתוך עצמו לא קשים אבל מבחינת היקף העבודה "האחידה" זאת היתה אחת המגזרות הקשות שחתכתי. שוחק אבל תענוג להיסתכל עליה על הקיר.

תלויה לנו בחדר השינה.

אהבתם? תשתפו הלאה :)