מחבר: יעל (יולי) מיכאלי

Beth White

אומנית מגזרות נייר יחודית

צריך לראות את העבוודת שלה כדי להבין.. או להאמין.

ראיון איתה (וכמה עבודות)

http://nashvillearts.com/2009/12/04/beth-white-whimsical-silhouettes/

ועוד קצת פרטים עליה

http://www.lindgrensmith.com/search/white/about.php

מצאתי אותה לחלוטין במקרה. כמעט ולא ניתן למצוא עליה מידה ברשת.

תראו את המסגרות האלו!

תראו את העצים!

זה הרבה יותר מסובלנות ויד יציבה. זה מיומנות ונסיון של שנים.

אני אפילו לא הייתי יודעת מאיזה כיוון לגשת לעבודה שכזאת.

ולו בגלל ריבוי הפרטים, המגזרות שלה הן כמה רמות מכל מה שראיתי ברשת עד עכשיו.

 

אהבתם? תשתפו הלאה :)

הדרכה מאוד מוצלחת לסריגת פרחים פשוטים

פרחים פשוטים סרוגים לפי ההדרכה של חתולי + הסבר על השחלת החרוז.

הידד א' , מתברר שזה לא חרוז פייטים, ואני חשבתי שזה רק אני לא מצליחה להשחיל.

הידד ב' – זה לא חוט ריקמה, זה חוט כותנה רגיל (העיניים שלי הולכות להיות מאוד שמחות על המידע הזה)

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1698973&passok=yes

הפרחים יכולים לשמש לסיכות, כמו כאן

או לכל דבר אחר. הדרכה פשוטה ומובנת:

עושים טבעת קסם.
סורגים עין שרשרת, ואז סורגים בתוך הטבעת – (חצי עמוד, 3 עמודים) 5 פעמים.
מהדקים היטב את טבעת הקסם. רצוי למשוך ממש ממש חזק, כדי לסגור את החור עד כמה שאפשר.
לסיום סורגים עין שטוחה בתוך עין השרשרת שסרגנו בהתחלה, כדי לסגור את הפרח.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

מה עושים עם הצעצועים כדי שלילד לא ימאס מהם

http://www.theadventureofmotherhood.com/2009/07/rotating-toys-yeilds-greater-joys.html

כן, מובן שזה מה שעושים. רק למה זה לא היה מובן לפני שקראתי על זה :-)?

כרגע, כל הצעצעוים שלו נמצאים בשק רשת אחד וכל כמה ימים הוא צד מתוכו צעצוע ומצליח להיות מופע מחדש.

אני חושבת שזה זמן טוב לפצל את זה לכמה שקים/שקיות/ארגזים/ערמות ולהחביא חלק.

לא לתמיד יהיה לקטן זיכרון של דג זהב.

נ.ב 2017

זה חמוד כמה תמימה הייתי כאשר הייתי אמא לילד אחד

למי יש כוח לזה עם שלושה :)?

ויותר מזה "כל הצעצעוים שלו נמצאים בשק רשת אחד"…

אפשר ללכת לאיבוד במערום הצעצועים שלהם אם לא נזהרים

אהבתם? תשתפו הלאה :)

תיק עופרה נוסף

המידה היא 300 אחוז הגדלה מהתמונה שיש בהדרכה המקרית.

נראה לי שעכשיו זה מתחיל להתקרב לגודל טוב.

מקדימה

מאחורה

הצצה פנימה

ועוד אחת

והפוך (אני חושבת שהוא נראה חמוד גם ככה )

הוספתי לו כיס קדמי ואחורי גדול שתפור אל תוך תפרי החיבור בין גוף התיק לחלקי הצד. (כלומר לא רואים את החיבור של הכיס לתיק).

בדומה למה שעשיתי בתיק הזה.

וכיס בגודל זהה בפנים.

חומרים :

כותנה

ג'ינס – עם הג'ינס הייתה לי פאשלה. בחרתי, קניתי, ורק כאשר הגעתי הביתה, התברר לי שזה ג'ינס סטראץ'.

מאוד קשה ולא נעים לעבוד עם הבד הזה, במיוחד לתופרת מתחילה כמוני. הוא נמתח, לא נתפר באותה מידה כמו הכותנה, לא מתגהץ. בקיצור, סיוט ולא כיף. בשלב האחרון, של חיבור הבטנה לבד החיצוני, החיצוני נמתח בתפירה וכאשר סיימתי את הסיבוב, נשאר קיפול והתברר שהבטנה התישבה עקום. לא בולט לעין, אבל אני יודעת שזה שם.

התיק מיועד כמתנת יום הולדת לחברה טובה. במקור רציתי לתפור שניים כאלו. אחד בשבילה, ואחד, קטן יותר, לבת שלה אבל אחרי המלחמה עם הבד הנוראי הזה החלטתי לוותר וקניתי מתנת השלמה.

זהו, תיק הבא, לעצמי 🙂

נ.ב

ולמי שתוהה לגבי קנה מידה יותר מדויק של התיק, הנה קנה מידה לפוף כדי שניתן יהיה להשוות.

אהבתם? תשתפו הלאה :)

ילד שלי מוצלח

תודה לאל שמחר מתחיל לעבוד שוב הגן.

 

היו שבועיים וחצי…. חווייתיים. היו הרבה גילואיים קטנים על הילד שלי שלא הבחנתי בהם בשגרת הגן והיום יום. היה כיף, היה מרגש, אבל היה גם מעייף ברמות. זהו. מחר הולכת לעבודה לנוח.

 

דבר נוסף שהיה בשבועיים האלו היא גדילה ולמידה בלתי פוסקת של הקטן.

הוא למד:

לרקוד, לשחק תופסת, לשחק קו קו, לחפש באיזה יד נמצא החפץ, לסובב את האמא שלו על הזרת הקטנה.

 

למשל היום, הילד הנהדר שלי גילה שני דברים חדשים.
ראשון, שאם לוחצים על המלבנים הקטנים והבולטים ליד המיטה של ההורים התריס עושה ורררווום ועולה או יורד.
השני, שיש כפית. והוא רוצה להחזיק אותה ולהכניס אותה לפה. ואם הוא לא עושה את זה בעצמו, אז הוא לא אוכל. נקודה.
היו לנו ככה שתי ארוחות מאוד… מעניינות. אני שוקלת לעבור לחלוטין לאוכל אצבעות ולפתור את הבעיה של המלחמה על הכפית. זה טוב שילמד להשתמש בה, אבל אני צריכה גם שחלק מהאוכל יגיע אליו לפה.

נ.ב
פשוט רציתי לחלוק אתכם את ההתרגשות. ילד שלי! כפית!
נ.ב 2017 הילד בין שבע וחצי ומעדיף לאכול עם הידיים.
הייתי צריכה להשאיר לו את הכפית…
אהבתם? תשתפו הלאה :)