ורן יושן.
רונן בעבודה.
החתולה מטיילת.
אני יושבת לבד מול המחשב ומפתחת בשעתיים האחרונים תסמיני שפעת. הידד.
***
שני שירים קצרים מאת חגית בנזימן ( הוצאת דביר, 1984)
אולי נתחלף?
אתה חוזר בערב הביתה
תמיד מטושטש והרוג-
אתה חושב שלהיות פה בבית
זה יום שכלו תענוג.
אם אתה משכנע
שגדול ילדים
זה משחק ילדים,
אני מוכנה
להחליף תפקידים
לימים אחדים.
***
וכדי להיות הוגנים
***
אולי נתחלף?
אני רק מופיע בדלת
את עושה מין פרצוף מענה-
יש לך אלף דרישות ממני-
"תקח, תסדר ותנקה".
אם אינך מבינה שאני קצת עיף
אולי מדי פעם פשוט נתחלף?
***
בחודשיים האחרונים אני עובדת בקידום אתרים מהבית. במקור זה אמור היה להיות 3 שעות עבודה ליום, אבל במציאות,
מכיוון שזה עבודת פרילנס ומשלמים לפי הספק, אני עובדת מהבוקר ועד שאני צריכה לאסוף את אורן מהגן.
אחר כך אני רצה אחריו, לוקחת אותו לגן משחקים, קצת על הידיים, קצת ברגל, קצת בעגלה והבעיקר בחוץ ובחום.
אחרכך רונן חוזר מהעבודה, או שלא.
ארוחת ערב, אמבטיה וטקס שינה.
קצת שקט אם אורן מסכים ללכת לישון.
וכמה שעות מול הטלויזיה (מחשב במקרה שלנו).
ולישון.
בוקר, ושוב חוזר על עצמו.
מצד אחד, זה טוב.
מצד אחר, אני מתגעגעת לעבודה מחוץ לבית.
אני מתגעגעת לכך שלא צריך לבשל ארוחת צהריים,
או שלפחות לא צריך לבשל אותה רק לעצמי.
אני אוהבת שגרה, אבל אני מתגעגעת לקצת שינוי.
ללצאת מהבית.
ולעבודה עם אנשים.
זהו, מספיק התפלספות ללילה אחד.
חוזרת ללראות glee , לסרוג ולחכות לרונן שיבוא הביתה.
הגרון שלי כואב, וגם הראש, והאף שלי נוטף.
מתכון מושלם למצב רוח פילוסופי 🙂
לילה טוב לכולם.
