או : מבצע כנרת

היום הייתה לנו חתונה של חברים טובים על חוף הכנרת. חופה במים, מסיבת חוף, יום חם, כנרת קרירה וילד אחד קטן ואשכנזי.

אורן הוא לא סתם לבן, הוא לבן ושקוף. 

הוא מסוג הילדים שאם מרימים אותם כנגד האור אפשר לדעת מה הם אכלו בצהריים. לכן, ברגע שנודע לי על המיקום של החתונה התחלתי לתכנן מה הוא ילבש.

בסדר, אם להיות כנה אז השארתי את התפירה עצמה ליום האחרון, אבל לפחות חשבתי על זה בשבועות האחרונים.

אז אחרי כל המחשבה, אתמול בלילה ישבתי ותפרתי לו בגד חוף.

המכנס הוא לפי ההדרכה הזאת וההארכת שרוולים היא לפי אלתור לפי ההדרכה הזאת (והרבה פרימה ותפירה מחדש עד שהבנתי איך השרוול אמור להיות מכוון ביחס לחולצה).

הבד – הוא כותנה דקיקה וכמעט שקופה. שאחרי חיפושים רבים אותרה בכותונת לילה ישנה של סבתא.

הנה התוצאות :-):

והנה הבנים מנסים את המים

תראו את ההיפי הקטן שלי 🙂

ועכשיו על אבא, כי באמת, יש אבנים במים.

וגלים.

ידיים! ועכשיו!

ובחוף

אמא, שוב את עם המצלמה?

נו באמת!

***

שמחה לבשר שהמבצע הושלם בהצלחה ובשילוב עם שכבות אולטרסול והרבה צל הילד יצא מיום שלם בכינרת עייף, אך לא שרוף, ומאוד מאוד מרוצה 🙂

אורן אוהב פרוסת לחם עם גבינה לבנה.

הוא אוהב ביצה. אטריות. עגבנייה חתוכה. אורז, חומוס ועוד דברים רבים,

אבל הכי הוא אוהב, למרוח את הכל, לפורר ולפזר סביב הכיסא.

טרה להקטין את ארוחות הנמלים במטבח הכנתי לו שטיחון לשים מתחת לכיסא האוכל.

חומרים – שעוונית בשני צבעים + 5 מטר סרט אלכסון.

הדרכה קצרה להכנת שטיח אוכל דו צדדי

לוקחים חוט ארוך ומנסים למרכז אותו על פני השעוונית. מותחים אותו לקצה השעוונית ובודקים שהוא מגיע בצורה אחידה לכל הכיוונים. מדבקים קצה אחד שלו עם סלוטפ במקום שמצאנו כמרכז. את הקצה השני קושרים לעט מרקר (ממש ליד החוד). מותחים את החוט והולכים מסביב תוך כדי ציור העיגול.

מניחים את השעוונית הזו מעל השעוונית השנייה, מהדקים עם סיכות.

אני תפרתי שמאל אל שמאל. כלומר עם החלק הצבעוני כלפי חוץ. לא הייתי בטוחה איך השעוונית תגיב לניסיון להפוך אותה ולא היה לי סבלנות לבדוק.

תופרים לפי הסימון.

אני לא יודעת איך תופרים שעוונית ושכחתי לשאול מבעוד מועד. אז תפרתי עם רגל סטן טפלון ותפר ישר. ממליצה לברר איך עושים את זה נכון. הרגל שלי כל הזמן נתקעה על השעוונית.

מסיימים את כל העיגול (תוך הרבה עצבים, קללות ודקירות מהסיכות…זה חתיכת עיגול. ושעוונית…שעוונית זה לא בד )

גוזרים לצורת העיגול. לא משנה אם בזמן התפירה זה מרגיש עקום. העיגול כל כך גדול שכאשר זה על הרצפה לא שמים לב לכך.

ניתן להשאיר את זה ככה, ואולי עדיף.

אני עשיתי גם גימור של סרט אלכסון מסביב. זה מוסיף יופי אבל גם כאב ראש. הסרט לא רצה להיתפר לי ישר (בין השאר כי אין לי מספיק ניסיון עם סרט אלכסון). הוא החליק, לא נתפר מאחור ומה לא.

אבל שוב, לא רואים כלום כאשר זה מונח על הרצפה.

מניחים על הרצפה. מניחים על זה כיסא אוכל, והנה, זה מוכן לשימוש

קוטר השעוונית שלי הוא בערך מטר וחצי.

צד אחד:

צד שני:

ושני הצדדים ביחד:

ורק כדי להראות כמה השעוונית הירוקה הזאת מתוקה:

ועם הכיסא:

אז נכון שהסרט אלכסון יצא לי אלכסוני להפליא ואולי עדיף אם הוא לא היה שם, אבל זה ממש כיף לפרוס את השטיחון על הרצפה.

בין השאר כי זה תענוג לשים בבית משהו שאני עשיתי לבד.

וכמובן שגם נקיון, ופחות נמלים זה מטרה טובה.

נ.ב

תודה לבעלי הנהדר והמלא סבלנות שעזר לי למדוד, לגזור, ועודד ברגעי המשבר בזמן התפירה של השטיחון